6.2018

 

שימור התשוקה והיכולת המינית

מיומנו של חולה בסרטן הערמונית

 

בסוף שנת 2011, בגיל 67, התברר שיש לי סרטן ערמונית.

ה PSA שנמדד היה "רק" 3.2 (אחרי שקפץ מרמה של 0.9 בשנה הקודמת).

למרות ה- PSA ה"נמוך" היה הסרטן אגרסיבי מאד, בשלב שהתגלה הוא כבר פרץ את מעטפת הערמונית ושלח גרורות לבלוטות הלימפה באגן.

 

בבדיקת הביופסיה נלקחו 12 דגימות – הגליסון היה בדרגה 8.

תוך חודש וחצי מיום גילוי הסרטן חסם הלחץ של הערמונית התופחת את מעבר השתן בשופכה ונאלצתי להחדיר קטטר אתו ביליתי במשך חודש וחצי – (עד שהתכווצה הערמונית כתוצאה מזריקת הזולדקס).

 

לאחר שבבדיקת כולין-סי-טי התבררה מידת התפשטותו של הסרטן, הסביר לי הרופא המנתח ש"ניהל" אותי עד לשלב הביופסיה, כי "מאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה" אין טעם לעבור כריתה של הערמונית ועלי להגיע לאונקולוג.

* היום בדיעבד, אני סבור שכל אדם שיש חשד שהוא נגוע בסרטן, עדיף שיגיע קודם כול לייעוץ אצל אונקולוג מומחה (לאו דווקא למנתח), יש להניח שהאונקולוג רואה את הדברים בצורה מערכתית ומכיר כמה דרכי ריפוי, המנתח רואה את הדברים אולי – מכיוון שונה.

פעולת הניתוח היא אולי מהירה וזולה יחסית אך אם בניתוח נגרם נזק – הוא בלתי הפיך ואם כתוצאה מהניתוח נדחה טיפול יעיל אחר, גם מכך יכול להיגרם נזק בלתי הפיך.

** בנושא זה אשמח לשמוע התייחסות של רופאים וחולים הקשורים לעמותה.

 

בהמלצת האונקולוג שאליו הגעתי, עברתי טיפול הורמונלי לדיכוי הטסטוסטרון, כל 12 שבועות קיבלתי מתחת לעור הבטן זריקת זולדקס. סך הכול 8 זריקות.

במשך שנתיים וחצי, בהשפעה הטיפול ההורמונלי הזה שבשפת העם נקרא גם "סירוס כימי", הייתי לחלוטין – נטול טסטוסטרון. כמו כן, כשנה לאחר ההזרקה הראשונה, עברתי הקרנות נרחבות לערמונית ולאגן, הקרנות שהורידו למחצית את כמות הכדוריות הלבנות והאדומות בדמי.

בתקופת הטיפולים נחלשתי מאד, וכבתה לחלוטין תשוקתי המינית שאפיינה אותי בעבר.

 

למזלי הטוב, הגבתי טוב על הטיפולים:

מאז הזרקת מנת הזולדקס האחרונה ב- 17.7.13, לא נזקקתי לכול טיפול נוסף, ספירת הדם עלתה בהדרגה, התחזקתי מאד, גם הטסטוסטרון עלה ואתו חזרה התשוקה.

היום, לשמחתי, אני מקיים יחסי מין טובים ומספקים ללא צורך באמצעי עזר.

היכולת שלי איננה כפי שהייתה בגיל 20 וגם לא בגיל 60 אך אני מניח שהיא משקפת יכולת של גיל 73.

 

אני יוצא מהנחה שכול מי שעובר טיפול נגד סרטן הערמונית, גם אם "רק" ניתוח, תשוקתו נפגעת לתקופה של חודשים או שנים, אני גם מניח שרבים מביננו סבורים שאין מה לעשות.

במסגרת הבדיקות והטיפולים שעברתי, דיברתי עם מטופלים רבים, מרובם שמעתי על ההימנעות ממין בתקופת הטיפול ועל הקושי לקיים יחסים מין לאחר גמר הטיפול ולאחר שובו של הליבידו.

היו גם מטופלים שדאגו להסביר לי כמה חשוב לתרגל את הערמונית ואת הפין בתקופה של ירידה/אבדן החשק המיני – את גישתם אימצתי.

 

התרשמתי שגם הרופאים וגם האחיות מעדיפים שלא לדבר על הנושא כנראה מחמת התחשבות בצנעת הפרט.

לפני מספר שבועות, שבע שנים לאחר שפרץ אצלי סרטן הערמונית האלים וארבע שנים לאחר סיום הטיפול ההורמונלי וחזרתו של הטסטוסטרון, נחשפתי לראשונה לאמירה מקצועית ברורה בתחום זה:

בתכניתו של פרופ' קרסו בערוץ 10 "חיים בריא", הוא אירח את פרופ' אנה גלוחוב מומחית לטיפול בבעיות התפקוד המיני. הנושא היה שיקום היכולת המינית לאחר טיפול בסרטן הערמונית.

קישור (לינק) ישיר לצפייה:

https://www.youtube.com/watch?v=aaREsriSqnM

 

אנה דיברה על עזרים שונים היכולים להפעיל את זרימת הדם באיבר המין הגברי לאחר הפגיעה בתפקוד שנגרמה כתוצאה מניתוח או מסיבות אחרות.

בין העזרים שעליהם דיברה אנה היו כדורי הסיאליס והוויאגרה, זריקות שונות לתוך איבר המין, ומכשיר וואקום המושך דם לאיבר המין.

וכך בערך אמרה פרופסור גלוחוב:

הזרמת הדם לאיבר המין שתגרום לחמצונו ע"י זקפה (גם אם מלאכותית), תיצור תהליך פיברוטי (שימור וייצור של תאים באיבר המין).

אי תפעולו של איבר המין תביא לאטרופיה (מוות של תאי שריר).  

 

לדעתי – חשוב מאד שכול רופא ומטופל ידעו ויישמו את הדבר בזמן התהליך הטיפולי והשיקומי.

 

על סמך ניסיוני האישי אני מוסיף כאן שני עזרים שבהם נעזרתי בתקופת הטיפולים:

  1. המוח, שגם בעת של אובדן תשוקה כתוצאה מסירוס הורמונלי יכול להחליט ולייצר זקפה,
  2. סרטים פורנוגרפיים שלדעתי, עזרתם להשגת המטרה – לא תסולא בפז.

אני מאמין ששני אלה כבסיס לאוננות של פעם בשבוע, עזרו לי בשימור תפקודו ו"תוחלת חייו" של פיני.

 

וסיפור קטן:

לפני שנתיים התברר לי שידידי הטוב עבר כריתה עקב סרטן הערמונית. לאחר שהתאושש סיפרתי לו על ממצאיי בתחום ושאלתי אם הוא רוצה שאעביר לו סרטיי פורנו בדיסק און-קי, הוא רצה והעברתי.

לאחר שבוע התנפלה עליי אשתו בנזיפה והוא נאלץ להחזיר לי את הדיסק בבושת פנים.

מאז לא שאלתי אותו ואינני יודע איך הוא מתפקד. אני מציע שבעניין רגיש זה, ימצא כל אחד את הדרך הטובה לו.

 

ושוב אני ממליץ לכול מי שיכול – צפו בדברי פרופ' גלוחוב:

קישור ישיר לצפייה:

https://www.youtube.com/watch?v=aaREsriSqnM

 

 

ובקשה אישית:

בימים אלה סיימתי לכתוב טיוטה לספר/רומן המתאר את תהליך המחלה וההחלמה שעברתי. נושא שימור התשוקה הוא רק אחד מהנושאים והאירועים שנכללים בספר ויש בו נושאים נוספים הקשורים לסרטן הערמונית ולנפש האדם.

עלויות העריכה הלשונית והספרותית, עד להבאת הספר לדפוס אינן מבוטלות, אשמח לקבל רעיונות ו/או טיפים מהקוראים ומחברי העמותה איך להצליח במשימה.

 

בתודה ובבריאות טובה

ג. ריאלי – השם האמתי שמור במערכת.

 

 

אודות המחבר

צור נושא חדש