אבחון המחלה

קיימות שלוש בדיקות עיקריות לאבחון האם גבר חולה בסרטן הערמונית. בדרך כלל הבדיקות נערכות בסדר הבא:

בדיקת PSA- במידה והתוצאה מצביעה על אפשרות של מחלת סרטן הערמונית הנבדק מופנה לבדיקה רקטאלית ידנית ול-ביופסיה של הערמונית.

במידה ומתברר שהנבדק אכן חולה בסרטן הערמונית דרושות עוד שתי בדיקות על מנת לברר האם יש לחולה גרורות מחוץ לערמונית.

שתי הבדיקות הן: מיפוי עצמות ובדיקת CT.

להלן ההסבר על כל בדיקה:

1. בדיקת : PSA

הסבר: ה- PSA הוא חלבון המיוצר ע"י בלוטת הערמונית ונמצא בדם. בדרך כלל, הריכוז שלו בדם גדל, אצל חולים בסרטן הערמונית. לכן הוא משמש כסמן (Marker) לסרטן הערמונית.

ערך PSA מקובל לגבר בריא הוא בדרך כלל פחות מ-4 אם כי לעיתים נדירות גברים מאובחנים בסרטן הערמונית כאשר קריאת ה-PSA אצלם נמוכה מ-4.

לעיתים הקריאה של ה-PSA עולה גם במקרה של גידול שפיר של בלוטת הערמונית או במקרה של דלקת בערמונית. קיום יחסי מין לפני בדיקת הדם או פעילות גופנית אחרת המשפיעה על הערמונית (רכיבת אופניים או שימוש בקטטר למשל) עשויים אף הם להגדיל את הקריאה של ה-PSA. לכן מומלץ שלא לבצע את הפעילויות הללו מספר ימים לפני ביצוע בדיקת ה-PSA.

לעומת זאת שימוש בתרופות כמו Proscar Avodart ואחרות עשויות להביא לקריאה נמוכה של ה-PSA.

היחידות שבהן הוא נמדד הן ng/ml שמשמעותם 1 חלקי 109 גרם PSA באלפית ליטר דם .

מומלץ לכל גבר שעבר את גיל 50 לבקש מרופא המשפחה שירשום לו את הבדיקה הזו אחת לשנה.

הבדיקה הינה בדיקת דם פשוטה וזולה ומבוצעת בכל מרפאת קופת חולים.

מומלץ לגברים הנמצאים בקבוצות סיכון, כמו אלו שבמשפחתם יש מקרים של סרטן הערמונית או סרטן השד אצל הנשים, לבקש מרופא המשפחה לבצע את הבדיקה הזאת החל מגיל 40.

פרמטר חשוב בהיבט הזה הינו השינוי ב-PSA בין בדיקה לבדיקה. במידה וה-PSA עולה יש להיבדק אצל אורולוג. ראה מונח PSADT במילון המונחים.

2. בדיקה רקטאלית ידנית (Digital Rectal Exam או בקיצור DRE)

מטרת הבדיקה היא לברר האם יש שינויים ברקמת בלוטת הערמונית. גושים בבלוטת הערמונית, בניגוד למרקם הרך, הנורמאלי של הבלוטה, מעלה חשד שלנבדק יש סרטן הערמונית.

כדי לאפשר את הבדיקה, על הנבדק להיות בתנוחה מתאימה, בדרך כלל בתנוחת שכיבה עוברית, על הצד. אז הרופא מחדיר את אצבעותיו, המכוסות כפפה כמובן, לפי הטבעת של הנבדק וממשש , מבעד דופן החלחולת, את הערמונית, ביסודיות על מנת להגיע למסקנה האם רקמת בלוטת הערמונית נורמאלית או שיש בה גוש קשה המעלה חשד שהנבדק חולה בסרטן הערמונית. האורולוג או האונקולוג הם שמבצעים בד"כ את הבדיקה.

3. ביופסיה לערמונית

ביופסיה לערמונית הינה הליך כירורגי להוצאת מספר דגימות רקמה של תאים מבלוטת הערמונית, לצורך בדיקה מיקרוסקופית. זו נעשית אם ה-PSA והבדיקה הרקטאלית הידנית מצביעות על חשד למחלה. ביופסיה מתבצעת גם אם ה- PSA נמוך אך הבדיקה הרקטאלית הידנית מעלה חשד למחלה.

במהלך הבדיקה המיקרוסקופית של דגימות אלו ייקבע באופן חד משמעי אם תאי בלוטת הערמונית שהוצאו נגועים בסרטן. הפרוצדורה הזאת נעשית באמצעות מכשיר אולטרה סאונד המוחדר לפי הטבעת של הנבדק ובעזרתו הרופא גם רואה את תמונת הערמונית על הצג שלפניו. במכשיר זה יש גם מחט מיוחדת המסוגלת להיירות מבעד לדופן המעי הגס אל בלוטת הערמונית ולתלוש ממנה דגימת תאים לצורך הבדיקה המקרוסקופית. הפגיעה בדופן המעי הגס ובערמונית גורמת לנוכחות דם בשתן של הנבדק במשך מספר ימים לאחר ביצוע הביופסיה ובנוסף, במקרים נדירים, נגרם גם זיהום במערכת.

בבדיקת ביופסיה של הערמונית מקובל להוציא לפחות שש דגימות (ועד שתים עשרה דגימות במקרים מסוימים). זאת בכדי שבסופו של התהליך, לאחר הבדיקה המיקרוסקופית של הדגימות, תינתן תמונת מצב אמיתית, ככל הניתן, על ההתפתחות הסרטנית בבלוטת הערמונית כולה.

בבדיקה המיקרוסקופית הרופא המפענח קובע מהו דרוג הגליסון של דגימות הרקמות שנמסרו לבדיקתו.

יש לציין כאן שיתכן מצב בו הדגימות שהוצאו במהלך הביופסיה אינן מייצגות במאת האחוזים את תמונת המחלה שכן הוצאת הדגימות היא סטטיסטית. לכן יש לפעמים צורך, במקרים שבהם תמונת המחלה מעורפלת, להוציא יותר דגימות כדי שהתמונה תהיה בהירה ואמיתית ככל האפשר.

לאחר ביצוע שלושת הבדיקות הללו מתבהרת התמונה הנוגעת לנבדק כלומר האם הוא חולה בסרטן הערמונית או לא ואם כן מהי עוצמת המחלה (דרוג גליסון וה-PSA).

עדכון 4/2020

היום נהוג, לפני ביצוע הביופסיה, לשלוח את המטופל לביצוע הדמיית MRI לערמונית.

בבדיקת MRI ניתן להבחין בנגעים חשודים כסרטניים וברמת האגרסיביות שלהם.

במידה ואכן מתגלה בהדמיית ה MRI נגע חשוד כסרטני הוא מופנה לביופסיה בטכניקה הנקראת ביופסיה פיוז'ן שבה מלבישים את תמונת ה MRI על תמונת האולטראסאונד של הערמונית. כך ברופא המבצע את הביופסיה יכול להוציא דגימות של הנגע החשוד כסרטני. 

לקריאה נוספת הכנס לעץ ההחלטות לחץ כאן     (הכנס בכפתור "מידע נוסף").

במידה ויש ספק בקשר לקיומו של הנגע הסרטני וספק בקשר לצורך בביופסיה, מוצעת למטופלים בדיקת דם הנקראת 4K-Score שעוזרת להגיע להחלטה האם לבצע ביופסיה לערמונית.

לקריאה נוספת הכנס לעץ ההחלטות לחץ כאן     (הכנס בכפתור "מידע נוסף").

 

במידה והתוצאות מצביעות על כך שהנבדק חולה בסרטן הערמונית יש בדרך כלל לבצע עוד בדיקה לבירור האם המחלה התפשטה מחוץ לבלוטת הערמונית והם היא שלחה גרורות לאזורים אחרים בגוף.

4. בדיקת CT  הנקראת  PET-CT PSMA – הבודקת האם יש עדות לגרורות באברים אחרים בגוף.

על הבדיקה הזו קרא בעץ ההחלטות לחץ כאן

 

לאחר קבלת הממצאים של ארבעת הבדיקות הנ"ל תמונת המחלה ברורה למדי ועל פיה נקבע הטיפול לחולה.

 

כתב: איצי באר

מאי 2010

עדכון אפריל 2020

אודות המחבר