ביופסיה פיוז'ן (Fusion biopsy)

האם ומתי עלי  להתעקש על ביצוע ביופסיה פיוז'ן

 

ביופסיה לערמונית נעשית ע"מ לאבחן, באופן סופי, חולים בסרטן הערמונית.

הביופסיה הסטנדרטית הינה למעשה ביופסיה "עיוורת". היא נעשית תחת תמונת אולטרה סאונד. אולם בהרבה מאד מקרים תמונת האולטרה סאונד אינה מאפשרת להבחין ברקמה הסרטנית שבערמונית וכתוצאה מכך ישנן שגיאות רבות באבחון.

השגיאות שעלולות לנבוע מביצוע ביופסיה עיוורת הם:

  • אי אבחון – בדגימות שהוציא הרופא המבצע לא נמצאה רקמה סרטנית. כל הדגימות שהוצאו היו רק מהרקמה הבריאה, זאת למרות שבפועל קיימת בערמונית רקמה סרטנית.

 

  • אבחון סרטן ברמת אגרסיביות נמוכה – לעיתים נמצאים בדגימות הביופסיה העיוורת תאים סרטניים שנדגמו משולי הרקמה הסרטנית  ומתקבלת תוצאה של אגרסיביות נמוכה  (מדד גליסון נמוך) ובפועל הרקמה הסרטנית הרבה יותר אגרסיבית (מדד גליסון גבוה). הדבר משתקף בבדיקות הפתולוגיות שנעשית לערמונית לאחר שמוציאים אותה מהגוף באמצעות ניתוח. שגיאה זו יכולה להביא לטיפול שגוי לחולה שזה עתה אובחן.

 

כיום ישנה טכניקה משופרת לביצוע הביופסיה הנקראת  Fusion biopsy (ביופסיה משולבת) שנעשית תוך שילוב של הדמיית MRI של הערמונית עם תמונת האולטרה סאונד ומאפשרת את הוצאת הדגימות מהערמונית בדיוק מהמקום שבה ישנה רקמה סרטנית כפי שנראית בתמונת ה MRI.

ביופסיה בטכניקה הזו מביאה לרמת גילוי של 85 עד 90 אחוז בעוד שרמת הגילוי של הביופסיה העיוורת הן בסביבת כ 35 אחוז. זה גם מביא לשיפור הדיוק באבחון.

 

יתרונות נוספים לביופסיה פיוז'ן (Fusion biopsy)

  • מביא להפחתת מספר הביופסיות שנעשות בביופסיה עיוורת, שכן השימוש בטכניקה הזו גורם לגילוי הרקמה הסרטנית באופן כמעט ודאי כבר בביופסיה הראשונה.
  • מונע מצבים של החמרת המחלה הנגרמת כתוצאה מהזמן שחלף עד לגילויה.

 

חסרונותיה של ה – Fusion biopsy

  • משך הזמן, עד לביצוע הביופסיה בפועל, הוא ארוך מאחר ויש להמתין לתור לביצוע MRI ולאחר מכן להמתין לפיענוח הדמיית הMRI ולאחר מכן יש להמתין לביצוע הביופסיה בפועל.
  • מספר המרכזים הרפואיים שבהם מתבצעת ה- Fusion biopsy מצומצם יחסית. עובדה זו גם משפיעה על משך הזמן עד לביצוע הביופסיה.
  • התהליך יקר ועלותו אינה מכוסה ע"י סל התרופות. יחד עם זאת בחלק מהמקרים מבוצע התהליך ללא תשלום של הנבדק.
  • הדמיית הMRI אינה מגלה ב 100% את הרקמה הסרטנית בערמונית. לעיתים (רחוקות אמנם אבל מקרים כאלו יתכנו) אין הרקמה הסרטנית מתגלה ב MRI. במקרים אלה, ללא גילוי של רקמה סרטנית אין טעם לבצע את ה- Fusion biopsy.

 

למידע כללי – במסגרת הפיענוח של הדמיית ה MRI ישנה שיטת דרוג החשד להמצאות הגידול הסרטני בערמונית. הדרוג נקרא   PIRADS.  לפי שיטת דרוג זו דרגות  1-2 PIRADS  משמעותן סיכוי נמוך למציאת סרטן ולרוב לא מקובל לבצע ביופסיה לממצאים אלו (אך חשוב להתייעץ עם האורולוג המטפל מכיוון שאי ביצוע ביופסיה תלוי גם בגורמים אחרים). דרגות  4-5 PIRADS   מסמלות ממצאים בעלי רמת חשד גבוהה לממצא סרטני ולכן חובה לדגום ממצאים אלו. דרגה 3 היא סיכון בינוני וכיום ההמלצות הן לדגום גם את הממצאים בעלי דרגת חשד זו.

 

אין אנו מציעים לבצע Fusion biopsy בכל מקרה באופן אוטומטי אלא לאמץ במיוחד את ארבע ההתוויות הבאות לביצוע Fusion biopsy:

  1. נבדק שהתגלה אצלו בבדיקה ידנית גושים ברקמת הערמונית ושלא עשה לפני כן ביופסיה (עם PSA עולה או עם PSA רגיל).
  2. נבדק שנעשתה לו ביופסיה סטנדרטית בעבר, שבה לא התגלתה רקמה סרטנית אך ה PSA אצלו ממשיך לעלות.
  3. חולים אשר אצלם נתגלה סרטן הערמונית ברמה נמוכה מאד ואשר נמצאים במעקב פעיל. בד"כ נעשית, לחולים אלה, ביופסיה חוזרת אחרי שנה מהאבחון הראשון. זאת כדי לעקוב אחר התפתחות מחלתם וקבלת החלטה מושכלת האם להמשיך במעקב או שלהציע להם טיפול אקטיבי. גם כאן Fusion biopsy עצמה תבוצע במידה ובתמונת ה MRI מבחינים ברקמה הסרטנית שבערמונית.
  4. נבדקים שלהם יש ערמונית מוגדלת מאד (מעל 80 גרם) – ערמונית בגודל רגיל הינה במשקל שבין 20 ל 30 גרם. בביצוע הביופסיה הסטנדרטית מקוים שהדגימות המוצאות מהערמונית אכן יוצאו מהרקמה הסרטנית ויביאו לאבחון נכון של המחלה. כאשר נפח הערמונית גדול כ"כ הסיכוי לפגוע ברקמה הסרטנית קטן יותר ויכול להביא לאי אבחון או לאבחון שגוי. לכן יש לבצע זאת בטכניקה של .Fusion biopsy

 

לעומת זאת, נבדק שברור שאצלו הרקמה הממאירה בערמונית מפושטת (עם psa גבוה ובדיקה רקטאלית חיובית באופן ברור). במקרה זה, מאחר והרקמה הסרטנית כנראה תופשת נפח גדול והיא כנראה תראה היטב בהדמיית האולטרה סאונד ולכן אין צורך בשילוב תמונת ה MRI. במקרה כזה פשוט לא כדאי לחכות בתור ל MRI ואח״כ לביופסיה פיוז׳ן עצמה אלא למהר ולעשות ביופסיה ״עיוורת״.

כמובן שאין גם משמעות לביצוע ביופסיה פיוז'ן כאשר לא התקבלו ממצאים מהדמיית ה MRI של הערמונית. דין  הביופסיה במצב כזה יהיה כדין ביופסיה עיוורת וכך יש להתייחס אליה.

 

החומר מבוסס בחלקו על כתבה מטעם Greater Boston Urology

שפורסמה בכתובת:

https://www.info.greaterbostonurology.com/blog/gbu-blog/2016/07/what-is-3d-mri-ultrasound-fusion-biopsy

סרטון (באנגלית) בנושא ניתן לראות בכתובת:

https://www.youtube.com/watch?v=Tqm1pe5SZ1Q&feature=youtu.be

ביופסיית "In-bore"

לאחרונה מתפתחת טכניקה של ביופסיה פיוז'ן משופרת הנעשית בתוך מכשיר ה MRI  (ביופסיית In-bore הנקראת גם MRGB בספרות), שנעשית בשיבא  תל השומר ואולי גם במקומות אחרים.

נראה שבדיקת MRGB יותר מדוייקת מ-FGB גם אם לפעמים הפערים לא מובהקים סטטיסטית.

לקישור להסבר באתר של שיבא לחץ כאן

ערך וכתב – איצי באר

אתור חומר – יעקב ברנע

5/2019

אודות המחבר

צור נושא חדש

2 תגובות
  1. דוד

    ושוב צריך להעיר שלא רק ביופסיית fusion (לאחר MRI, נקראת גם FGB בספרות) עומדת על הפרק אלא גם ביופסיית in-bore שנעשית בתוך מכשיר ה-MRI (נקראת גם MRGB בספרות), למיטב ידיעתי נעשית בשיבא ואולי גם במקומות אחרים. לכאורה לפי המאמרים שאני רואה בספרות נראה שבדיקת MRGB יותר מדוייקת מ-FGB גם אם לפעמים הפערים לא מובהקים סטטיסטית. קישור להסבר באתר של שיבא:
    https://imaging.sheba.co.il/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA