ניסיון ההתמודדות של גיורא איילנד עם סרטן הערמונית – מאי 2017
ממכתב בפורום אתר העמותה שכתב.
עברתי ניתוח להסרת הערמונית לפני 8 חודשים עקב סרטן הערמונית. טעות קשה! גם הניתוח נכשל (הסרטן חזר ועליי לעבור הקרנות) וגם אני סובל מכאבים נוראיים מאז הניתוח, כאבים שלא נראה כי ייפסקו אי פעם.
אני כותב את המאמר הזה בכדי לאפשר לאחרים שלא לחזור על השגיאות שלי. אחרי שלמדתי את הנושא היטב, חלקו מתוך תסכול, ואחר ששוחחתי עם כ15 רופאים בכירים בארץ ובעולם, חלקם אורולוגים וחלקם אונקולוגים הגעתי לשתי קבוצות של מסקנות:
הראשונה- מה יש לעשות בכדי לדעת על קיום המחלה מוקדם ככל האפשר.
השנייה- כיצד לבחור את הטיפול הנכון.
אבחון המחלה- שלב א'.
האינדיקטור העיקרי הוא כידוע בדיקת PSA. הרופאים יודעים לדקלם כי מי שהוא מעל גיל 60 ושיש לו PSA מעל מספר מסוים (4.5) אזי יש סיכוי של כ30 אחוז שיש לו סרטן הערמונית. זו אמירה מטעה ומסוכנת.
מה שהרופאים לא מספרים הוא הקשר שבין עליית ערכי הPSA לאורך השנים לבין קיומו של סרטן הערמונית. כשאני הגעתי לרופא המטפל שלי, פרופסור בניאל הייתי עם נתוני PSA שעלו משנת 2010 ל2014 מערך של 4.5 לערך של 8.8, עם שתי דגימות נוספות באמצע שהיו על אותו קו. בניאל דקלם לי את סיפור ה30 אחוז ודחה ביצוע של כל בדיקה אמיתית בשנה וחצי. גם כשחזרתי אליו שנה אחר כך (קיץ 2015) עם PSA של 12.6 (גידול ממוצע של 1.6 בשנה(!) על פני חמש שנים, הוא המשיך בגישה המטופשת שנקראת "מעקב פעיל". בפועל, למי שכך גדל הPSA יש סרטן בסבירות שבין ("הרבה מעל 50 אחוז"- ציטוט של מנהל מחלקה אונקולוגית אחת, ל "יש לאדם כזה סרטן בסבירות של 99 אחוז" לפי ראש מחלקה אונקולוגית אחרת.
דיברתי עם עשרות אנשים. למאה אחוז מהאנשים שערכי הPSA שלהם המשיכו לעלות על פני שנים התגלה בסופו של דבר הסרטן. כל אותם עשרות אנשים שילמו מחיר יקר על ההמתנה המיותרת במקום לעשות את אשר מתואר בסעיף הבא.
אבחון המחלה- שלב ב'
הדרך הקונבנציונלית לבדוק אם יש סרטן היא לעשות ביופסיה "עיוורת " (traus) הנעשית בעזרת אולטראסונד. למי שיש סרטן הסיכוי כי הוא יתגלה בשיטה פרימיטיבית זו הוא 30 אחוז. בפועל ישנן שתי שיטות בדיקה אחרות הנעשות בשתי טכניקות בלתי תלויות ואשר הסיכוי של כל אחת מהן להצליח באיתור הסרטן הוא 90 אחוז.
השיטה האחת היא ביופסייה מוכוונת MRI ("פיוז'ן")
השיטה השנייה היא CT מיוחד שנקרא PET PSMA
כפי שכתבתי הסיכוי של כל אחת מהן לטעות הוא 10 אחוז. אם מבצעים את שתיהן אזי הסיכוי לטעות (יש לך סרטן אך הוא לא התגלה על ידי לפחות שיטה אחת מבין השתיים) הוא אחוז אחד!!! (10 אחוז כפול עשרה אחוז הם אחד אחוז)
זה פשע שלא לבצע את שתי הבדיקות הללו מוקדם ככל שניתן, אך הרופאים יימנעו מלספר לך זאת.
קריטיות העיתוי שבו מתגלה הסרטן.
כאשר אתה "מתבשר" על כך שיש לך סרטן הערמונית הרופא מסביר לך בד"כ, כי לפנייך שתי אפשרויות (רעות) או לעבור ניתוח להסרת הערמונית או לעבור טיפול בהורמונים והקרנות. עוד טרם נתייחס להשוואה האמתית שיש לעשות ביניהן, כדאי לדעת כי קיימות כיום לפחות שלוש שיטות אחרות לטיפול בסרטן, אשר בהשוואה לניתוח להסרת הערמונית או הקרנות הן ממש בשורה. מדובר על שלוש שיטות כאשר בכל אחת נמשכת כשלוש שעות טיפול חד פעמי, ללא כאבים, ללא פגיעה במנגנון השתן, ללא סיכון לפגיעה בתפקוד המיני וללא יתר הצרות של "הטיפולים הרגילים.
המשותף לכל שלושת הטיפולים הוא שההם מתבצעים בעזרת חדירה לערמונית ופגיעה נקודתית בתאים הסרטניים בלבד. בשיטה אחת (hifu) שורפים את התאים הסרטניים, בשיטה ההפוכה מקפיאים את התאים הללו ובשיטה השלישית (tocad) מבצעים הקרנה פנימית דרך הוריד.
אין ולא יכולה להיות שום דילמה בשאלה האם אחת מהשיטות הללו (או שלושתן) אינה עדיפה על ניתוח להסרת הערמונית או ביצוע הקרנות. ברור שהתשובה היא חיובית. הבעיה היא ששלוש שיטות אלה מתאימות כל עוד הסרטן נמצא בשלב מוקדם. באופן יותר קונקרטי- ניתן לבצע את שיטת הטיפול הזו אם מתקיימים שלושה תנאים:
האחד, רמת האלימות של הסרטן היא נמוכה- (גליסון 6 או 7)
השני, הסרטן נמצא רק בצד אחד (אונה אחת) של הערמונית ולא בשני הצדדים.
השלישי, הסרטן נמצא עדיין בליבת הערמונית וטרם התפשט לדפנות.
100 האחוז מחולי סרטן הערמונית עומדים בשלושת התנאים הללו עם תחילת ההופעה של המחלה. בהמשך הסרטן מתפשט בכל שלושת המימדים (רמת האלימות עולה, הסרטן עובר מאונה אחת גם לשנייה והסרטן מתפשט מהאמצע לדפנות (ואף מעבר להן)
במילים אחרות כל חולי הסרטן יכולים להימנע מהדילמה הקשה שבין ניתוח להקרנות אם הם מגלים את הסרטן מוקדם. על הרקע הזה יובן אולי הסעיף הקודם ובו ההסבר כיצד ניתן לגלות את המחלה מוקדם.
למרבה הצער גם שמתגלה הסרטן בשלביו הראשונים, ושניתן לבצע את אחד מהטיפולים הללו, רוב הרופאים לא מיידעים בכך את החולים וממהרים לשלוח אותם לניתוח להסרת הערמונית או הקרנות (בד"כ לניתוח)
ניתוח או הקרנות?
אם הסרטן כבר התקדם, ולא ניתן לבצע אף אחד משלושת "הטיפולים הקלים" אזי האפשרויות הן ניתוח או הקרנות. ישנה נטייה מוגזמת של רופאים לשכנע את החולים לבחור באפשרות הראשונה (ניתוח) יש לכך סיבות:
ראשית, רוב הרופאים אליהם אנו מגיעים כחולי סרטן הערמונית הם אורולוגים. רובם גם מנתחים בעצמם, הם תמיד יעדיפו את הדיסיפלינה "שלהם" על זו המתחרה.
שנית, בראייה של קופות החולים עדיף שאנשים יעברו ניתוח להסרת הערמונית ולא הקרנות. העלות של ניתוח למערכת היא כחצי מהקרנות
שלישית, ניתוחים רבים נעשים באופן פרטי בעוד שהקרנות מוכרות כולן בסל הבריאות ומתקיימות רק באופן ציבורי. יש אם כך אינטרסנטים (רופאים פרטיים) שמרוויחים מהניתוח (והרבה מאד כסף) בעוד שאין אינטרסנטים בצד ההפוך.
התוצאה היא שנעשים יותר מדי ניתוחים. ראש מחלקת הקרנות בבית חולים ידוע אמר לי כך: "שבעה מתוך עשרה ניתוחים הם מיותרים. שבעה מתוך עשרה שיעברו ניתוח לא יתחמקו מהצורך לעשות אחר כך גם הקרנות" . ברוב המקרים ניתן לדעת מראש אם הניתוח יצליח או לא אך המיידע הזה מוסתר מהחולה.
ברוב המקרים הרופא האורולוג יתעלם או יסתיר ממך את המיידע הבא:
א. שיפור באיכות ההקרנות.
כל הסטטיסטיקות על הצלחה של הקרנות מתבססות על נתונים כאשר ציוד ההקרנה היה ישן. בציוד הישן נהגו להקרין לגוף 66 יחידות קרינה. כיום (בשלוש שנים האחרונות) עקב שיפור הציוד ושיפור הדיוק נהוג להחדיר כ82 יחידות קרינה. העלייה הזו של 24 אחוז משפרת מאד את התוצאות.
ב. קיומה של תכנה המנתחת את סיכויי הניתוח להצליח.
הרופא יסתיר ממך את סיכויי הניתוח להצליח (להצליח= להסיר לחלוטין את הסרטן כך שלא יידרשו גם הקרנות) ובכן ישנן תכנות רבות, הנפוצה היא https://www.mskcc.org/nomograms/prostate/pre_op מקלידים שש נתונים : רמת הPSA, רמת הגליסון,גיל,ועוד שלושה ממצאים של הביופסיה ומקבלים תוצאה באחוזים.
במקרה הפרטי שלי בדק לי אונקולוג את נתוניי כפי שהיו טרם הניתוח ומצא שסיכויי הניתוח להצליח היו 18 אחוז בלבד…….פרופסור בניאל, הרופא המטפל שלי אמר שהסיכוי של הניתוח להצליח הם 95 אחוז. שקר גס.
ברור שאם הייתי יודע כי סיכויי הניתוח להצליח הם 18 אחוז לא הייתי מתלבט כלל, אך את זה לא ידעתי.
ג. פיירוני.
האורולוג גם לא מיידע אותך על הסיכון לחלות ב"פיירוני". פיירוני הנה מחלה שיוצרת צלקת על הפין וגורמת לו להתעקם בצורה מבהילה. הסיכוי לחלות במחלה זו היא 5 אחוז לכל גבר מעל גיל מסויים (כמדומני 65) אבל הסיכוי לחלות בפיירוני אם עברת ניתוח להסרת ערמונית גדל בין פי שלוש לפי שמונה (פער בתוצאות של מחקרים שונים) זהו סיכון בלתי מבוטל אך שום רופא לא מגלה לך אותו.
ד. התכווצות הפין.
הוצאת הערמונית מהגוף יוצרת חלל בבטן. הפין נדחף פנימה וכתוצאה מכך מתקצר. אין גבר שנושא זה לא מעניין אותו, ובכל זאת, למרות שהדבר קורה למאה אחוז מבין אלה שעוברים את הניתוח הדבר לא נאמר לאף אחד……..
סיכום והמלצות
א. אל תסכימו לשתף פעולה עם הנוהג הפסול שנקרא "מעקב אקטיבי". זהו הדבר הכי פסיבי והכי פסול שישנו.
ב. אם הPSA הוא 4 והוא במגמת עלייה על פני כמה חודשים, בוודאי כמה שנים אז יש לך סרטן בוודאות!
ג. שתי השיטות אותן ציינתי- ביופסיית פיוז'ן (לא ביופסיה רגילה!) ובעקר PET PSMA ביחד נותנות תוצאות
בוודאות של 99 אחוז. אל תוותר על שתיהן ואל תדחה אותן.
ד. תתעקש על ביצוע אחת משלושת הטיפולים "הקלים" כל עוד הסרטן שלך במצב שמאפשר זאת. ניתן לעשות
זאת גם בארה"ב, גם באירופה וגם בישראל!
ה. אם אין ברירה ועליך לבחור על ניתוח או הקרנות תתעקש לבדוק בתכנה את סיכויי הניתוח להצליח. אם הם פחות
מ50-60 אחוז אל תלך לניתוח. רוב הסיכויים שבמילא תידרש גם להקרנות אחר כך. חבל להיות במצב של lose-lose
ו. אם תיבחר בדך של הקרנות הרופא ילחץ עלייך להתחיל בלקיחת הורמונים. הורמונים זו מלה מכובסת לסירוס כימי. אם יש לך גליסון 6 אינך זקוק להורמונים, בארה"ב עושים הקרנות בלי הורמונים גם לגליסון 7
ז. דבר אחרון: אל תקבל את דברי הרופאים כדברי אלוהים חיים. לא רק שהם מרבים לשגות הם גם אינטרסנטים. אל תבוא לרופא לפני שלמדת בעצמך את כל מה שניתן ללמוד.
אשמח לעזור בעצות טלפוניות 050-6251251
– – – – – – – – – – – – – – –
הרשימה הופיעה במסגרת פורום השאלות והתשובות במאי 2017
לרשימה בהקשר הפורום הקש כאן :
https://lwpc.org.il/forum/comment-page-24/#comment-2883
אודות המחבר
מי שהולך על הקרנות, כדאי שידע שישנן הקרנות בשיטה פיזיקלית שנקראת ״פרוטון״.
היא איננה נמצאת בארץ בשלב זה, ומתוכננת בעתיד באיכילוב.
הקרנות אלו מדויקות יותר מהשיטות בארץ, מכוונות רק לגידול (מדלגות על האיברים מסביב ולכן לא פוגעים בהם).
תופעות לוואי מינימליות עד כלום.
ו…..ניתן להגדיל כמות הקרנות וגם לחזור עליהן בעתיד אם יצטרכו.
צריך להאבק על נסיעה לחו״ל ומימון על ידי ביטוח פרטי.
היי, ראשית מאחל לך רפואה שלימה, שנית המון תודה על השיתוף.
אני מועמד ללכת לרופא פרטי כרגע בכדי להתייעץ לגבי ביצוע ביופסיה ועקב כך שב MRI מצאו איזשהם נגעים ללא חשד לקרצינומה , PSA 4.45. האם יש לך כעת רופא אמין שאתה יכול להמליץ עליו ? אם רופא זה לא ימליץ על ביופסיה, האם להתעקש? אני הולך מחר לדר' לינדנר אורי במדיקל סנטר הרצליה (אשר מבצע ביופסיה בשיטת פיוז'ן ) לייעוץ באם בכלל אני צריך לעשות ביופסיה.
אודה לך על התשובה והייעוץ.
מיכאל