מידע חיוני למאובחן החדש

מתמודד יקר,

זה עתה אובחנת כחולה בסרטן הערמונית. ההלם גדול, גדול מאוד. קשה להאמין שזה אכן קרה לך. מרגע זה ואילך חייך לא יחזרו להיות כשהיו. בהתחלה אתה מרגיש אבוד, עליך לקבל החלטות גורליות שישפיעו על כל מהלך חייך.

השאלה שמיד קופצת לראש היא: כמה זמן עוד נותר לי לחיות?

המפחיד ביותר במחשבה על סרטן הנו ההקשר המיידי למוות קשה, לגסיסה ולהידרדרות.

על מנת לסייע לך, המאובחן החדש, אציג בפניך מידע חשוב שללא ספק ייתן לך תקווה לאפשרות של קיום חיים כמעט שגרתיים גם לאחר האבחנה.

בסרטן הערמונית המצב שונה לחלוטין מהרבה סוגי סרטן אחרים: במחקרים השונים שנערכים בעולם, עולה כי רק כ-2% מהגברים שאובחנו כחולים ימותו מהמחלה עד 10 שנים מיום איבחונם. עוד עולה כי אורך החיים של היתר לרוב אינו מושפע מהמחלה.

כמובן שסרטן הערמונית יכול, ואכן גורם למותם של אלפי גברים בעולם מדי שנה. ולכן, אין לזלזל או להמעיט בחשיבות של הצורך בטיפול. אך מרבית הגברים החולים, חיים עם המחלה ולא מתים ממנה. חשוב לזכור זאת.

בשל אחוזי ההישרדות הגבוהים וההתקדמות האיטית של המחלה בקרב רוב הגברים אסור לאיש לאבד תקווה.

תהליך קבלת ההחלטות בדבר הטיפול הרצוי הינו קשה מאוד ויכול להימשך זמן רב. חשוב לדעת כי ברוב המקרים אין צורך להיחפז לקבל טיפול אשר אתם עלולים להתחרט לגביו כל שארית חייכם. יש לגברים ולבני משפחתם די זמן ללמוד אודות המחלה ולחקור ולבדוק את דרכי הטיפול בה,  להתייעץ עם צוותי רפואה על מנת לקבל את ההחלטות הנבונות ביותר.

מהי הערמונית ומה תפקידה?

הערמונית הנה בלוטה השוכנת באגן הירכיים וקרובה מאוד לשלפוחית השתן, למעי הגס ולפי הטבעת. תפקידה של הבלוטה הוא להפריש את נוזלי הסיכה המאפשרים לזרע לנוע בזמן השפיכה.

צינורית השתן שמרוקנת את שלפוחית השתן עוברת דרך הערמונית. משמעות הדבר שהן המחלה והן הטיפול בה יכולים לגרום לבעיות בהטלת שתן.

העצבים ששולטים בזיקפה ממוקמים משני הצדדים בדיוק מתחת לפני הבלוטה. עובדה אנטומית זו גורמת לכך שבעת הטיפול לעיתים קרובות נגרמת פגיעה בעצבים שאחראים לזיקפה ובעקבותיה עלולות להופיע בעיות בזקפה ואף אין- אונות (אימפוטנטיות). פירוש הדבר שלאחר טיפול, קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי להגיע לזקפה. טכניקות טיפול חדשות צימצמו את המקרים של אין אונות אך עדיין גברים רבים יסבלו מבעיות זיקפה לאחר הטיפול.

בדיקות לאיבחון הסרטן

אין כיום בדיקה הנותנת איבחון מוחלט. הרבה תלוי בחומרים הכימיים  בהם משתמשים ובכישורים של עובדי המעבדה,כמו גם בשיטת הבדיקה. הגורמים האלו עלולים לגרום לאי- ודאות. לכן יש להיוועץ בגורם מקצועי. חשוב לשמור על תוצאות  כל הבדיקות שאתה עורך. תוצאות הבדיקות הן רכושך ולא רכושו של הרופא או של קופת החולים שלך.

הביקור אצל הרופא

אובחנת במחלה שיכולה להוות סכנה לחייך. על תחשוש לבקש הסבר מפורט מרופאיך או מן המומחים איתם אתה נועץ. אל תצא מחדר הרופא  לפני שאתה מבין לחלוטין את כל הכרוך באבחון ובהתמודדות עם המחלה.

מומלץ לקחת אתך אדם שילווה אותך, מכיוון שאתה, מפאת ההתרגשות, עלול לשכוח דברים שעשויים להיות חשובים בהמשך. זכור שרופאיך מקבלים תשלום בין אם ישירות ממך או מן הקופה. יש לך את הזכות לשאול שאלות. על תיתן לרופא לגרש אותך בתואנה שאין לו  זמן. אף שאלה אינה טיפשית או מיותרת.

אם הרופא אינו נותן לך ייעוץ טוב, או יחסו אליך אינו טוב, זכותך לקום ולעזוב ולחפש לך רופא טוב יותר.

בדיקה ידנית דרך הרקטום

באמצעות בדיקה ידנית דרך פי הטבעת, הרופא יכול להרגיש אם מבנה הבלוטה תקין, או שיש בה ממצאים מחשידים. קשיחות  או חספוס מעידים שמשהו אינו כשורה. אם טרם נערכה בדיקת PSA ידרוש הרופא בדיקה כזו.

בדיקה לקביעת רמת ה- PSA

PSA שזה ראשי תיבות של Prostate Specific Antigen, הוא אנזים המיוצר ע"י רקמת הערמונית.

הבדיקה לקביעת רמת ה- PSA היא בדיקת דם פשוטה. כיום מומלץ לכל אדם החל מגיל 40 לעבור בדיקה זו. כמות ה- PSA בדם עומדת ביחס ישר לנפח הגידול, אם יש כזה. אבל רמת ה- PSA אינה מהווה מדד לחומרת הסרטן ולאגרסיביות שלו.

רמה גבוהה של PSA אינה בהכרח מצביעה על נוכחות סרטן. מלבד סרטן קיימים גורמים נוספים היכולים לגרום לרמת PSA גבוהה בדם. הגורמים הם:

* דלקת הערמונית – prostatitis.

* דלקת בשלפוחית השתן.

* הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית – BPH. רוב הגברים מעל לגיל 50  סובלים מערמונית מוגדלת.

ערכי PSA – הערכים הנורמליים לאדם הם בין 0 ל- 4.0 ננוגרמים פר מ"ל.

רמת PSA שבין 4.0 ל- 10.0 נחשבת כגבוהה מעט.

הערכים יכולים להגיע גם ל- 1000 או יותר.

חשוב לדעת שיש  מספר גורמים היכולים להשפיע, זמנית, על רמת ה- PSA  בדם ויש לקחת זאת בחשבון לפני ביצוע הבדיקה:

קיום יחסי מין יכולים להעלות את רמת ה- PSA למשך 48 שעות .

רכיבה על אופניים או על אופנוע יכולה להעלות את רמת ה- PSA לרמה הגבוהה פי 3 מהרמה האקטואלית, למשך 3 שבועות.

שתיית קפה ואלכוהול עשויים לגרות את בלוטת הערמונית ולהשפיע ולהעלות את רמת ה- PSA למשך 48 שעות.

אם נתגלתה בעיה כלשהי בבדיקה הרקטלית ורמת ה- PSA היתה גבוהה מעל המקובל, יבקש האורולוג לבצע ביופסיה של הערמונית.

אין לבצע ביופסיה לפני שמבצעים בדיקה ידנית רקטלית.

מדד נוסף למחלה הוא זמן ההכפלה של רמת ה- PSA. אם רמת ה- PSA מכפילה עצמה במשך שנה או פחות, זה חייב להוות נורת אזהרה.

 

עדכון משנת 2020 – בשנים האחרונות מוצעת לגברים, המתלבטים האם לבצע ביופסיה, בדיקה המאפשרת לקבוע האם אכן יש צורך בביופסיה או האם אפשר שלא לבצע אותה ולהישאר במעקב פעיל (בפיקוח ובהנחיית האורולוג). הבדיקה נקראת 4K-Score וניתן לקרוא עליה בפירוט ב"עץ החלטות למתמודד". יש להיכנס בכפתור מידע נוסף. למעבר כתבה בעץ ההחלטות לחץ כאן

ביופסיה

הבדיקה לנטילת דגימות של רקמת הערמונית לבדיקה הסטולוגית, אינה נעימה. פרט לחוסר הנוחות יכול להיות אצל האדם, קושי בהטלת שתן במשך מספר שעות לאחר הבדיקה וכן עשוי להופיע דם בשתן או בזמן השפיכה במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.

הבדיקה נעשית בהנחיית אולטרסאונד ונלקחות 6-12 דגימות מן הבלוטה. דגימות אלו נשלחות לבדיקה מיקרוסקופית ע"י פתולוג מומחה.

עדכון משנת 2020 – בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה הנקראת ביופסיה פיוז'ן. בטכנולוגיה זה מבצעים, לפני הביופסיה עצמה,  הדמיית MRI לערמונית. ב MRI ניתן בד"כ לגלות את הרקמה הסרטנית  ברמת ודאות גדולה. את תמונת ה MRI משלבים עם תמונת האולטרה סאונד. שילוב שתי התמונות יחדיו מאפשרת לרופא המבצע להוציא את הדגימות מהרקמה הסרטנית שנראים בתמונת ה MRI. בטכניקה הזו תוצאות הביופסיה המתקבלות מדויקות הרבה יותר מאשר התוצאות המתקבלות בביופסיה הנעשית ללא תמונת ה-MRI. לכן ברוב המקרים מומלץ לבצע ביופסיה פיוז'ן ולא ביופסיה רגילה. עוד על ביופסיה פיוז'ן ניתן לקרוא ב"עץ החלטות". יש להיכנס בכפתור "מידע נוסף".

למעבר לכתבה   לחץ כאן

 

תשובת הביופסיה צריכה לכלול :

אם נמצאו תאים סרטניים.

מיקומם של התאים הסרטניים בבלוטה.

מהו אחוז התאים הסרטניים בדגימה שבה הם נצפו.

מהי דרגת גליסון של הגידול.

דרגות ה-  GLEASON

דגימות הביופסיה שנלקחו נבדקות, כאמור, במעבדה ע"י רופא פתולוג המחפש תאים אבנורמליים, תאים שאיבדו את צורתם הטבעית ורקמה שאיבדה את צורתה המקורית. כל תא שנראה סרטני נבדק ומדורג על סולם שנקרא סולם GLEASON. מידת האבנורמליות של התא מתבטאת בגובה שלו בסולם GLEASON. הסולם הגבוה ביותר ב- GLEASON  הוא 5 והנמוך ביותר הוא 1. ככל שציוני ה-  GLEASON גבוהים יותר, דרגת החומרה גדולה יותר והסרטן אגרסיבי יותר, וכמובן, גדול יותר הסיכון שהסרטן אינו מוגבל רק לערמונית אלא התפשט ממנה והלאה.

דרגת הגליסון הניתנת היא סכום של 2 מספרים (כל אחד בסולם של 1-5).

סה"כ דרגת הגליסון נותנת את המידע לגבי חומרת הגידול.

מהם שני המספרים?

המספר הראשון (הנכתב משמאל) נקבע ע"י סוג התאים בדגימה המהווים 51% או יותר מהתאים הנצפים בדגימה. המספר השני הוא דרגת התאים המצויים בשיעור של לפחות 5% מהדגימה אבל פחות מ- 50%, כלומר בין 5% ל- 49%. סה"כ סכום שני המספרים נותן את דרגת גליסון בסולם של מ- 2 (תקין) ועד 10 (חמור ביותר). למשל: לאדם שיש לו דרגת גליסון של –    7 = 3 + 4 זה אומר שיותר מ- 50% מהתאים בדגימה מראים דרגה 4 ואילו פחות מ- 49% בדגימה מראים דרגה 3.

אדם שיש לו את אותה דרגת גליסון אבל המספרים הם: 7= 4 + 3, מצבו טוב יותר, מפני שיותר מ- 50% מהתאים הם בדרגה 3 והמיעוט הוא בדרגה הגבוהה יותר – דרגה 4.

בדיקות נוספות

לאחר שנתקבלה האבחנה של סרטן הערמונית, עשוי הרופא לבקש בדיקות נוספות כדי לשלול את התפשטות הסרטן לרקמות אחרות וכדי לקבל נתונים שיוכלו לשמש בעתיד כבסיס להשוואה. הבדיקות הן:

*  בדיקת CT –  בדיקה זו נותנת סדרה של תמונות המראות "פרוסות" של האיבר. יש מומחים הסבורים שבדיקת ה-  CT חשובה במצב של סרטן מתקדם (שלרוב מתבטא ברמת  PSA מוגבר) ולא במצב התחלתי.

עדכון משנת 2020 – בשנים האחרונות התפתחה הדמיית CT ייעודית לגילוי תאים של סרטן הערמונית בכל מקום בו הוא נמצאים בגוף, הן בעצמות והן ברקמות הרכות. 

הבדיקה נקראת PET-CT-PSMA . טכניקת ההדמייה הזו נחשבת בצדק למדויקת מאד ומכיון שהיא מאתרת תאי סרטן הערמונית בכל הגוף היא מייתר למעשה את בדיקת מיפוי העצמות ובדיקת CT בטכניקות אחרות. בד"כ היא נעשית אחרי האבחון ע"מ לשלול או למצוא התפשטות סרטנית מחוץ לערמונית. לעיתים היא מבוצעת ע"מ לבדוק האם יש שינוי ברמת ההתפשטות של הגרורות בגוף.

עוד על  PET-CT-PSMA ניתן לקרוא כאן   יש להיכנס בכפתור "מידע נוסף".

רמת ה PSA המינימלית שבה מומלץ לבצע את הבדיקה היא 0.8 מאחר ומתחת לערך זה יש סיכוי שלא יתגלו נקודות סרטן גם אם הם קיימות.

 

*  מיפוי עצמות –   בבדיקה זו מוכנס חומר רדיואקטיבי ( ע"י שתיה) לגוף ונקלט בעצמות , אם יש פגיעה כלשהי בעצמות היא תתבטא בקליטה מוגברת של החומר הרדיואקטיבי.  יש אנשים שלא אוהבים את הרעיון שחומר רדיואקטיבי הוכנס לגופם אך ההקרנה שחומר זה יוצרת דומה לזו של קרן רנטגן.

בדיקת מיפוי עצם מאתרת שינויים במטבוליזם של העצם שאינם דווקא ספציפיים לסרטן. לדוגמה, זה יראה מקומות של שברים ישנים. (מיפוי העצם  שלי הראה צללית בעמוד השדרה התחתון שמאוחר יותר התברר שהיא תוצאה של פגיעת גב ישנה).

איצי באר

5/2009

אודות המחבר