שלום לכם,

lohem_amitz

שמי, איצי באר. בגיל 45 לערך התלוננתי בפני רופא המשפחה שלי שאני משתין בתדירות גבוהה. הוא שלח אותי לבדיקת רמת הסוכר בדם אצל האחות. התוצאות הבדיקה הראו שרמת הסוכר אצלי תקינה. הוא אמר לי שהכל תקין ואין לי סיבה לדאגה.

לפני גיל 49 התייצבתי אצלו עוד פעם מפני שהייתה לי הרגשה כללית לא טובה. הוא שלח אותי לעשות סדרה של בדיקות דם. לא הייתה ביניהם בדיקת PSA ואני לא ידעתי אז כמובן לבקש אותה. כל הבדיקות היו תקינות. הוא פטר אותי במילים "לך הביתה אתה בריא".

כשלושה חודשים לאחר מכן הייתי אצל אורטופד בגלל כאבים בפרק ירך ימין. הוא שלח אותי לצילום הפרק וכשהבאתי אליו את הצילום הוא קבע שיש לי שחיקה בפרק, אופיינית לגילי, ועלי לעשות פעילות גופנית שתשפר את המצב. יש לציין שהאורטופד נחשב למומחה בתחומו ומשמש כסגן מנהל בית חולים.

כ-3 חודשים לאחר מכן צצו כאבים בכתף שמאל. הלכתי לאורטופד אחר וגם הוא, לאחר שעיין בצילום הכתף קבע כי יש לי שחיקה בפרק והמליץ על פיזיותרפיה ושחייה (המליץ על שחייה בסגנון גב!).

לאחר זמן לא רב שבה שוב ההרגשה רעה לפקוד אותי. התחילו לי קשיים בהליכה והתחלתי לצלוע.  הלכתי שוב לרופא המשפחה, הוא שלח אותי לבדיקות דם. גם הפעם הוא לא כלל בין הבדיקות את בדיקת ה-PSA. כשהגיעו התוצאות הסתבר שהכל בסדר חוץ מבדיקה אחת שנקראת פוספטזה אלקלית. התוצאה הייתה מעל 410 כאשר התחום הנורמלי הוא עד 120. כשהרופא ראה את זה החווירו פניו והוא אמר לי "אז אתה לא ארטיסט!". מסתבר שחריגה בבדיקת דם זו מעידה על רמת פעילות גבוהה בעצמות או בכבד.

לעשות את הסיפור קצר, עשיתי מיפוי עצמות (לאחר עצה מרופאה אחרת) והתברר כי יש לי כנראה גרורות בעצמות המפשעה ובעמוד השידרה.

אושפזתי בבית החולים ואובחנתי כעבור זמן קצר כחולה בסרטן הערמונית עם PSA 560, גליסון (4+4)=8, גרורות בעצמות האגן ועמוד השידרה ו-2 נקודות קטנות, הנקראות קשריות, בריאה השמאלית. זה היה באוקטובר 2001 לפני שלוש שנים, חודש בדיוק לפני יום הולדתי ה- 50.

בהיותי מאושפז בבית החולים התחלתי ללמוד את נושא סרטן הערמונית. למדתי כי לחולה במצבי צפוי לאורך חיים של  תשעה חודשים עד שנתיים מכסימום. אין צורך להכביר מילים על גודל ההלם שפקד אותי. קודם מתברר  כי יש לי סרטן במצב מתקדם ואח"כ מתברר לי כי תוחלת חיי כה קצרה.

החלטתי שאני עושה כל שביכולתי על מנת לנצח את החולירע שתקפה אותי ואם לא לנצח אז לפחות לתת דו קרב ראוי. לקחתי את גורלי בידי, למדתי את הנושא לעומק והובלתי את תהליך הטיפול בי בעצמי. יחד עם זאת לא חסכתי בהתייעצויות עם רופאים רבים מהמעלה הראשונה בארץ ובחו"ל.

היום, אמצע שנת  2009, כמעט 8 שנים לאחר האבחון אני מרגיש טוב, ה- PSA שלי בסביבת 0  באופן קבוע ומתמשך ואני מנהל שגרת חיים דומה לזו של אדם בריא.

להלן הטיפולים העיקריים שעברתי:

1)    הורמונאלי – קזודקס 50 מ"ג + זריקת זולדקס כל 12 שבועות

2)    כימותראפי, ממאי 2002 ועד פברואר 2003 עם חודשיים הפסקה באמצע.

הטיפול כלל את המרכיבים הבאים: טקסוטר + קרבופלטין + אסטרציט.

3)    כימותראפי-  לפי פרוטוקול לוג'יטטיס בתקופה שבין מאי 2003 עד אוגוסט 2003 הכולל את המרכיבים הבאים: אדריהמיצין + ניזורל + וינבלסטין + אסטרציט. באמצע התקופה זריקת סטרונציום ST89.

4)    טפולים בקליניקה סנט-ג'ורג שבגרמניה בתקופה שבין אפריל עד יולי 2004. הטיפול כלל  4 טיפולים היפרטרמיים + טיפולים משלימים.

טיפוליים ותוספים שאני צורך כיום:

קומאדין ) לדילול הדם) – עד 5 מ"ג ליום

ויטמין E – 200 מ"ג ליום

ויטמין D –  1500  מ"ג ליום

קלציום ציטראט –  600 מ"ג ליום

מגנזיום ציטראט –   300 מ"ג ליום

אלטרוקסין – 100 מיקרו גרם ליום (להורדת רמת ההורמות TSH)

זומרה 4 מ"ג  – עירוי לחיזוק העצמות – כל 3 חודשים

הנה כי כן סרטן הערמונית גרורתי אינו גזר דין מוות. אני שאובחנתי עם PSA 560, לפני כמעט 8 שנים, כאשר לפי דעת כל הרופאים הייתי אמור לחיות שנתיים מכסימום, הנה אני חי היום באיכות חיים טובה עובד במשרה מלאה ונהנה מהחיים.

עדכון 4/2020 – הנה חלפו עברו להם 19 שנה מיום שאובחנתי כחולה סופני שימיו קצובים. גם היום אני חי באיכות חיים טובה מכהן כיו"ר העמותה "חיים עם סרטן הערמונית"  ונהנה מהחיים.

איצי (יצחק) באר,

טלפון:  050-8228530,

דואר אלקטרוני:  [email protected]

יוני 2009

אודות המחבר