6.12.09

ללני היקר,

התרגשתי  עד דמעות לקרא את המאמר שלך "המחר יהיה טוב כמו היום".

המילים שכתבת יצאו מליבך אל לב הקוראים.

התאור שכתבת על התחושות שעברו עליך מתאים לכל אחד מאיתנו ששמע את הבשורה מהאורולוג: "יש לך תאים סרטניים" לא הספקתי לעכל את הבשורה

שניחת עלי כמו "רעם ביום בהיר" המחשבות מתרוצצות במוחי כמו במהירות האור

אך ומה?…..למה אני?…. מה יהיה?…. המחשבות מתערבבות זו בתוך זו. הרגשתי שאני מרחף כאילו נמצא בתוך חלום…. תוך כדי המחשבות האורולוג  מחזיר אותי למציאות וממשיך לדקלם: "ישנן צורות שונות של טיפול……….".  אתה קולט ולא קולט את דבריו… יוצא מדלת חדרו אל המציאות החדשה שלא הורגלת אליה.

"כבעל ניסיון" בותק של שבע שנים שצברת לאחר ששמעת את דברי האורולוג.

תאורי  "הנפילות והעליות" שעברו עליך מתוארים בצורה חיה כמו בסרט,

ההבדל בין המציאות לסרט הוא: שאחרי שעתיים הסרט נגמר לעומת המציאות

שמלווה אותך כל עוד אתה נמצא בה.

מאוד חשוב העידוד שאתה כותב עליו שיש חיים גם אחרי…..   נכון שיש נפילות,

יאוש, שקיעות ודיכאון ומצב רוח לא משהו….

לדעתי ישנם מספר דברים שחשובים מאוד להמשך החיים אחרי:

  • א.    השינויים שעוברים עליך, עוברים גם על המשפחה הגרעינית, למרות שהם לא נושאים תאים סרטניים. כיצד להתמודד עם המצב החדש, בן משפחה חולה?

אך להתנהג? מה לומר לו בכדי לעודד אותו, שרוחו לא תיפול, ומה יחזק אותנו, גם אנחנו עוברים תהליך שלא הורגלנו אליו.

ללא ספק העידוד של בני המשפחה עוזרים להתגבר על כל מכשול.

  • ב.     תנסה אתה החולה לא להכנס לרחמים עצמיים, תשתדל לחזור למסגרת העבודה שהורגלת אליה לפני…….
  • ג.      שתף חברים טובים וצא איתם לחוויות משותפות.
  • ד.     שנה הרגלי צריכת מזון ועזרה בטיפול אלטרנטיבי.
  • ה.    צא מהבית אל הטבע, אין כמו שינויי אוירה, תן לנשמתך להנות מזיו הבריאה.
  • ו.      אמץ חיית מחמד כמו כלב, המעניק אהבה בלתי מותנת גם אם אתה במצב רוח על "הקרשים".
  • ז.      היה שותף בעמותה של חולי סרטן, כולם עברו את "החוויה" שעברת ולכן

אתה יכול לדבר חופשי ללא חששות "מה יאמרו" שתף בתחושותיך ושמע

תחושות אחרים, דרכי טיפול שונות, כיצד התמודדו, ומתמודדים.

(ללא ספק שיתוף האחרים והאמפטיה שאנו החולים מקבלים גורמים

להקלה מהמשקל הכבד שאנו נושאים).

הרחב את ידיעותיך הרפואיות מפי מומחים שונים המרצים במפגשים המשותפים.

לסיכום

המילה סרטן מאוד מפחידה, בעיקר אם הדבר נוגע לך ישירות.

"למזלנו" החולים, מחלת סרטן הערמונית מתפתחת לאט ולכן יש לנו זמן

להרחיב את ידיעותינו על המחלה, דרכי טיפול ועוד.

אתה לא לבד "בקרב הזה" נמצאים מסביבך בני משפחה, חברים, חברי עמותה המעודדים ועוזרים לך להתגבר בחלק הנפשי שהוא לא פחות חשוב מהחלק הגופני. (כדברי המשפט: "נפש בריאה בגוף בריא")

אל תשאיר בפנים, שחרר לחץ ע"י שיתוף אחרים בחששותיך.

זכור, אתה לא לבד  ויש חיים גם אחרי…..

בברכת בריאות טובה

שמוליק בן יעקב

אודות המחבר