טיפול הורמונאלי (ADT) להפחתת ההורמונים האנדרוגניים מגדיל את הסיכון למחלת לב בחולי סרטן הערמונית  חוקרים משבדיה דיווחו ש-ADT בגברים שלהם סרטן ערמונית בשלב מתקדם, עשוי להעלות את הסיכון לפתח מחלת לב. פרטי מחקר זה הוצגו  בקונגרס גדול ,  ECCO 15-ESMO 34 , בנושא סרטן הערמונית שנערך בברלין ב-22 בספטמבר 2009.

הטיפולים העכשוויים בסרטן הערמונית כוללים: מעקב פעיל, ניתוח, כמותרפיה, הקרנות, או ADT . ADT משמש גם כטיפול אדג'וונטי (שניתן לאחר הטיפול הראשוני) ונאואדג'וונטי (שניתן לפני הטיפול) ביחד עם ניתוח או הקרנות. מכיוון ששיעור הישרדות ארוכת טווח מסרטן הערמונית הוא גבוה בעקבות צירוף מספר סוגים של טיפול , אין מבינים לחלוטין מהי חלקו של כל טיפול. זה נכון במיוחד לגבי ADT, ששם יש לשקול את התועלת לעומת תופעות הלוואי.

תופעות הלוואי העיקריות של ADT כוללים איבוד הליבידו, עליה במשקל, אוסטאופורוזיס, שברים ואנמיה. חולים בסרטן הערמונית, מתים לעיתים ממחלות לב. אולם, אין יודעים בדיוק מהי ההשפעה של ה-ADT על התחלואה והתמותה ממחלות לב. לאחרונה, נתגלו ספקות באשר ליעילות הטיפול ב-ADT ראשוני.

חוקרים מבית הספר לרפואה ע"ש רוברט ווד ג'והנסון דיווחו  ש-ADT ראשוני עלול שלא להיות קשור בשיפור משמעותי של שיעור ההישרדות בהשוואה לטיפול קונסרבטיבי של גברים מבוגרים עם סרטן ערמונית מקומי. במחקר חדש, חוקרים מבית הספר לרפואה של הרווארד דיווחו שטיפול ADT נאואדג'וונטי קשור בהעלאה משמעותית של  התמותה בגברים שלהם היסטוריה של מחלת עורקים קורונרית ואוטם שריר הלב, אבל לא בקרב גברים ללא מחלות לב וללא גורמי סיכון למחלות לב.

במחקר אחר, חוקרים מ- Brigham ובית חולים לנשים והמכון לסרטן דנה פרבר, דיווחו שתוספת של שישה חודשים של ADT בלבד משפרת את התוצאות בגברים שלהם סרטן ערמונית מקומי. המחקר השבדי העכשוי כלל 30,642 גברים שלהם סרטן ערמונית מתקדם ומקומי או עם גרורות ושקבלו ADT כטיפול ראשוני בין השנים 1997 ל- 2006.

רוב הגברים קיבלו אחד משלושה סוגים של ADT  – כריתת אשכים, גונדוטרופין  המצמצם את רמת הורמוני המין הגבריים או תרפיה אנטי אנדרוגנית. חלק מן האנשים (38% ) קיבלו צירוף של שני סוגים של תרופות. לאחר כשלוש שנים של מעקב, מצאו החוקרים שלחולי סרטן הערמונית שטופלו ב-ADT היה סיכון גדול יותר לפתח בעיות שונות בלב. הסיכון הגדול ביותר היה בין החולים שקיבלו את הגונדוטרופין (זריקות הורמונליות מסוג לוקרין, דקפפתיל ודומיהן) והנמוך ביותר היה אצל אלה שקיבלו  אנטי אנדרוגן (קזודקס  או  ביקאלוטמיד  Bicalutamide) כטיפול יחיד.

לגברים  שלהם  כבר היו בעיות לב מלכתחילה, לא נצפתה עליה ברמת הסיכון. גברים שעברו כריתת אשכים הראו עליה ברמת הסיכון למחלות לב בדומה לאלה שקיבלו גונדוטרופין. לסיכום, תוצאות הטיפול בהורמונים בחולי סרטן הערמונית הם:

  • 24% עליה ברמת הסיכון להתקף לב לא קטלני, ו-28% עליה ברמת הסיכון להתקף לב קטלני.
  • 19% עליה ברמת הסיכון לאי סדירות בקצב פעולת הלב ו-5% עליה ברמת סיכון קטלנית לאי סדירות בקצב פעילות הלב.
  • עליה של 31% של מחלת לב איסכמית (חסימתית) ועליה של 21% של הסיכוי למות ממחלת לב זו.
  • 26% עליה בסיכון של אי ספיקת לב ועליה של 26% של הסיכון למות מאי ספיקת לב.

החוקרים מגיעים למסקנה שמתן ADT לחולי סרטן הערמונית מגדיל את הסיכון למחלת לב, אבל שיעור הגדלת הסיכון תלוי בסוג הטיפול עצמו.

הערה: מחקר זה בא בנוסף למספר פרסומים המצביעים על כך ש-ADT מגדיל את הסיכון לתחלואה ומוות הקשורים למחלות לב.

Reference:[1] Van Hemelrijck M, Garmo H, Bratt O, et al. Increased cardiovascular morbidity and mortality following endocrine treatment for prostate cancer: An analysis in 30,642 men in PCBaSe Sweden. European Journal of Cancer Supplements, Vol. 7, No. 3, September 2009. Abstract 1BA.

אודות המחבר