תכנית לפעילות גופנית מחזירת את מסת השריר שהלכה לאיבוד בגברים המקבלים טיפול הורמונלי כטיפול בסרטן הערמונית

תכנית לפעילות גופנית מחזירת את מסת השריר שהלכה לאיבוד בגברים המקבלים טיפול הורמונלי כטיפול בסרטן הערמונית  חוקרים באוסטרליה דיווחו על כך ששילוב של פעילות אירובית ופעילות גופנית כנגד כוח (דוגמת משקלות) מחזירה את מסת השריר שהידלדלה  בגברים המקבלים טיפול הורמונלי להפחתת ייצור ההורמונים הגבריים. –ADT, במחלת סרטן הערמונית ושאין להם גרורות בעצמות.

פרטי המחקר הופיעו  ב"זורנל של אונקולוגיה קלינית" ב-30 בנובמבר 2009.

לגברים המקבלים טיפול של ADT (ADT = טיפול להפחתת הורמוני המין) יש סיכוי גדול יותר לפתח אוסטאופורוזיס, השמנת יתר, הדלדלות מסת השריר וסיבוכים קרדיוווסקולריים. הידלדלות העצם מגבירה את הסכנה לאוסטאופורוזיס, שברים בעצמות, כאבים, אשפוזים, הגבלות בתנועה – דברים שדורשים עלות רפואית גדולה.

בגלל סיבות אלה, רופאים רבים דורשים לבצע בדיקת צפיפות עצם לפני ובמשך הטיפול ב- ADT. חוקרים באוניברסיטת ג'והן הופקינס דיווחו כבר מוקדם יותר כי הליכה יכולה לבטל את ההשפעות של ADT על איבוד עצם בגברים החולים בסרטן הערמונית.המחקר הנוכחי העריך את השפעותיהם של פעילות גופנית משולבת:

אירובית וכנגד התנגדות, על איבוד מסת העצם אצל 57 גברים שקיבלו טיפול ADT בסרטן הערמונית שהיה ללא גרורות בעצמות. גילם הממוצע של הפציינטים במחקר זה היה 70, ול-93% מהם הייתה מחלה מקומית. כולם קיבלו ADT לפחות למשך חודשיים ובכולם ה- PSA היה בשליטה.

המשתתפים במחקר חולקו אקראית לפעילות אירובית, התנגדות כוח וטיפול רגיל.

הפעילות הגופנית התבצעה בקבוצות קטנות בנות 5 משתתפים, בהדרכת מאמן  פעמיים בשבוע למשך 12 שבועות.

האימון התחיל והסתיים בתרגילי גמישות. תרגילי ההתנגדות כללו כפיפות שמיכה, תרגילי חתירה בישיבה, דחיקת כתפיים, תרגילים לשריר התלת ראשי, דחיקת רגליים, מתיחת רגליים, כפיפות רגליים וכפיפות בטן. הפעילות האירובית כללה הליכה, ריצה, או רכיבה על אופניים למשך 15-20 דקות.

החוקרים ראו את הדברים הבאים:

  • לפציינטים בקבוצת הפעילות הגופנית הייתה עליה במסת הגוף, בחוזק השרירים, בזמן הנדרש להליכה של 6 מטרים ובזמן הנדרש להליכה אחורה של 6 מטרים בהשוואה לקבוצת הבקרה.
  • הפעילות הגופנית הביאה לשיפור כללי בבריאותם של המשתתפים: הפחיתה עייפות, והפחיתה את רמתו של CRP (c- reactive protein)

החוקרים הגיעו למסקנה ש:"חשיפה קצרה יחסית לפעילות גופנית משפרת משמעותית את מסת השריר, חוזקו, מצב פיזיקלי ושיווי משקל בגברים המקבלים ADT בהשוואה לאלו המקבלים טיפול רגיל."

הערה: מסקנות אלה מאשרות את התועלת שבפעילות הגופנית בגברים המקבלים ADT.

תוצאות אלה התקבלו בתכנית מובנית של פעילות גופנית, שלה נטיה להצליח יותר מאשר כשהפציינט מבצע פעילות גופנית בעצמו לפי המלצות. מעניין היה לדעת כמה פציינטים ממשיכים את התכנית בכוחות עצמם.

אודות המחבר