תגובות:
375 – 361 |  360 – 346 | 345 – 331 | 330 – 316 |
315 – 301 | 300 – 286 | 285 – 271 | 270 – 256 | 255 – 241 | 240 – 226 | 225 – 211 | 210 – 196 | 195 – 181 | 180 – 165 | 165 – 151 | 150 – 136 | 135 – 121 |120 – 106 | 105 – 91 | 76-90 |  61-75 | 46-60 | 31-45 | 16-30 |  1-15

285

מאת יעקוב:
28 בינואר 2011 בשעה 21:43
הי עידית
אנסה לבצע סבב נוסף עם הרופאים ואנשים עם נסיון
אתחיל מהסוף לגבי השאלות שלך
אני לא יודע באיזה קופה את אך ממה שאני יודע
כאשר האונקולוג קובע שיש גרורות בעצמות אזי זומרה אשר שומרת על העצם
נתנת מהסל של הקופה של שהכללית ללא תשלום
אך כאשר יש צורך לרכוש פרטית אזי ההוצאה היא ניכרת קרוב ל 2000ש"ח
אני מניח שאת יודעת שיש סיכון בלקחת התרופה כאשר יש טיפול שינים בו יש נגיע בעצם
אנא עיני באתר במדור אשר נמצא בצד ימין
טיפולים חדשים -תופעות הלוואי של הטיפול בזומרה
ודאות לגבי סרטן -נתן לבצע ביופסיה גם בעצם -צריך לבדוק את מקום הגרורה החשודה
לא תמיד האזור הוא בטוח והרופאים שוקלים מה מקבלים לעומת הסיכונים
אך עד כמה שאני מבין האונקולוג מנסה לבצע השואה
בין מפוי ראשון לבין הבא כך אפשר להבין באם המחלה מתקדמת.
לגבי הוזלה של תרופות -בהנהלת של הסניף את צריכה לדבר עם המנהלת שתוכלי לקבל
הנחות היות ואביך חולה אונקולוגי
תפני גם לביטוח לאומי תוכלי לקבל מהם מענק חד פעמי
הטיפול הורמונלי- אפשר לראות באם אחרי חודשים עד שלושה שה PSA ירד לערכים נמוכים
באותה הזדמנות גם טיסטרון (כך שהיתי עושה את הבדיקה הראשונה בתחילת מרץ ואת השניה
לפני הפגישה עם הרופא במאי
את יכולה לבצע בדיקת PSA בקופה (באמצעות הפניה של רופאת משפחה)
זאת בדיקת דם זולה
להשיג בדיקת MRI לעצם צריך הפניה של מומחה לקופה ואז אולי יאשר – זאת בדיקה יקרה
וקופות לא אוהבות לאשר אותה
תשימי לב שלטיפול הורמונלי יש לא מעט תופעות לואי אנא עיני באתר
האם אבא בדק את רמת ויטמין D
לעתים קרובות הרופאים האונקולוגים רושמים קלציום וויטמין D
תבררי עם אבא האם הוא סובל מכאבים
היתי מבקש שתסכמי את שני התקצרים שלך לאחד שיכלול את כל האינפורמציה

284

מאת יעקוב:
28 בינואר 2011 בשעה 20:55
הי עידית
יש לוודא היטב את נןשא מיפוי העצמות.
יש להתחיל בכך שרופא מומחה למחלה יעיין במיפוי.
יתכן וידרשו צילומים נוספים לוודא שאין גרורות בעצמות.
אם אין גרורות,
הטיפול המוצע הוא הקרנות ולא רק הורמונים שמקבל עכשיו
יש להפסיק את האבודרט

283

מאת ד"ר אלי רוזנבאום:
28 בינואר 2011 בשעה 20:49
הי עידית
האם הפי.אס.איי לפני תחילת הטיפול ההורמונלי?
במקרים שתוצאות שונות בין מיפוי עצמות לבין הסיטי ורמת חשד גבוהה לגרורות
ניתן לעשות אם.אר. איי של איזורי עצם חשודים כמו עמו"ש מותני עם עצמות אגן
האם יש לו כאבים באיזורים הנ"ל?
ד"ש

282

מאת עידית:
28 בינואר 2011 בשעה 19:02
יעקב שלום
הPSA הוא מלפני הטיפול ההורמונלי
הטיפול ההורמונלי התחיל 19.1.11
במאי 2010 הייתה לאבי חסימת שתן חריפה שבעיקבותהה התחיל הבירור.
בסוף חודש יוני PSA היה 7.849 , בחודש אוגוסט ירד ל6.5 ובתחילת חודש נובמבר ה PSA -6.549 שבעיקבותה נשלח ב10.11.10 לביופסיה. בדצמבר התברר לנו שיש לאבא סרטן בערמונית ואז נשלח למיפוי עצמות ו CT .
מחודש נובמבר לא נתבקשנו לבצע בדיקה חוזרת לPSA כך שהתשובה מחודש נובמבר היא האחרונה .
19.1.11 חזרנו לאורולוג ולאונקולוג עם התשובות.
מבלי שהסבירו לנו ושאלו אותנו החליטו הרופאים על הטיפול שהזכרתי קודם. וקבעו לנו טור אצל האונקולוג רק 2.5.11 ולהגיע עם בדיקת PSA עדכנית ומיפוי עצמות נוסף.
ביום רביעי האחרון קיבלנו אישור ממחלקת פה ולסת שאפשר להתחיל בתרופה בונפוס.
האם כדאי להמתין עם הבדיקת PSA עד חודש מאי ? האם לא כדאי לבצע בדיקה לאחר חודש מהתחלת הטיפול כדי לדעת אם הטיפול משפיע ?
האם התור שנקבע לא רחוק מדי? האם כדאי לגשת ליעוץ נוסף?
אני רוצה להוסיף שלאבי אין ביטוח מושלם או כל ביטוח אחר .
בבית מרקחת קופת חולים כללית אמרו לנו שצריך להזמין את התרופה בונפוס ושביא לא בסל הבריאות ועלותה כ900 ש"ח לחודש. האם זה נכון ? אך אפשר להוזיל עליות ? (אבי פנסיונר ).
עדין לא התחלנו את הטיפול בבונפוס , האם אפשר לבקש לקבל זומרה שלפי מה שהבנתי היא בסל הבראות האם היא יותר זולה ?
האם אני צריכה לבקש מהאונקולוג לבצע את הבדיקות שהזכרתה
תודה עידית.

281

מאת יעקב:
28 בינואר 2011 בשעה 0:14
הי עידית
מה היה ה PSA לפני הטיפול ההורמונלי
האם תוכלי לציין ממתי התחיל את הטיפול ההורמונלי
נתן לבצע הדמיות של עצמות באמצעות PEC CT F18 FLOURINE
בדיקה ספציפית לעצמות מבוצעת באזור המרכז באיכילוב -מחלקת איזוטופים
ישנם עוד אפשרויות להדמיה של עצמות -כמו CT בחתכים דקים או MRI

280

מאת עידית:
27 בינואר 2011 בשעה 8:52
אבי בגיל 73
ביופסיה 6+6 גלילי ערמונית
תוצאות adenocarcinoma of prostate gleason grade4+5 score 9
the tumor involves all the cores in the biopsy and comprises
70-95%
of them extensive perineural space imvasionis present
מיפוי עצמות שלד כולו הודגמו מוקדי קליטת יתר בעמו"ש צוארי תחתון מרכזי , מותני L-4-5 משמאל
מוקדי קליטה מוגברת בולטת יותר בחלק תחתון של אילאום מימין, פוביס באיזור סימפיזיס משמאל , שינויים ניוונים בכתף ימין, ברכיים
ממצאים באגן ויתכן בעמו"ש מותני יכולים להתאים לתהליך משני (SOL) בעצמות
בדיקת CT בטן ואגן כיס השתן עם דופנות מעט מעובים באופן דיפוזי וטרבקולציות נצפה סעיף קטן בדופן הימני ערמונית מוגדלת גורמת ללחץ על קרקעית כיס השתן
כל שאר האיברים תקינים
בחלון העצם שינויים ניווניים בגופי החוליות נגע ליטי קטן בעצם האליום מימין ללא עדות להרס גרמי
CTבית חזה ללא ממצא
נכון להיום PSA 6.549
טיפול נכון להיום XATAL 10MG AVODART 0.5U
CASODEX 50MG ZOLADEX 10.8 BONEFOS 800
מה אומרות התשובות ?האם הטיפול נכון? איך אפשר לדעת בבדאות אם יש גרורות?
תודה

279

מאת יעקב:
25 בינואר 2011 בשעה 9:03
ללמור שלום
נהוג לבצע בדיקת PSA כ 3 חודשים לאחר הניתוח
התוצאה יכולה להצביע על הצלחת הניתוח בשלב זה (בתקוה שיהיה קרוב מאד ל 0 )
הרדיולוגים שהומלצו על ידי נירולוגים ואונקולוגים באתר
כל אחד מהם מתמחה בחלקי גוף שונים
הם מהדסה עין כרם -אפשר להגיע אליהם באמצעות שר"פ
פרופ' גמרי משה
וד"ר ג'ק (יעקב) אפלבאום
הם בתחום ה MRI אך רצוי להביא את כל הדיסקים הישנים על מנת שישו גם את המפוים CTוכו
לא מובנת השאלה שלך לגבי T
נב
באיכילוב במחלקת איזוטופים מבצעים בדיקות PET FLUORINE בדיקה רגישה מאד
והיא ממוקדת לעצמות (לפעמים טוענים שהיא רגישה מדי)

278

מאת יעקב:
24 בינואר 2011 בשעה 19:44
למאיר שלום
ד"ר מיקי גרוס ענה בעבר על שאלה דומה לגבי צריבה לאחר קרינה
שאלה 71 ותשובה 72
אני מצטט אותה בחלקה
תופעה של צריבה לאחר טיפול קרינתי היא תופכה מוכרת אשר חולפת לאחר מס ' חודשים.
אכן, שנה זהו משך זמן ארוך מהרגיל.
ניתן לטפל בבעיה ע'י טיפול סימפטומטי בתכשירים כ sedural ו rowatinex ובמידה ודרוש
אף טיפול אנלגטי נוסף (אופטלגין, אלגוליזין…… ).
היה ואין הקלה משמעותית עם הטיפול התרופתי הפומי ויש ביטוי ל radiation cystitis
יש לשקול טיפול בחמצן היפרבארי.
בברכה
דר' מיקי גרוס

277

מאת למור:
24 בינואר 2011 בשעה 12:00
שלום יעקב,
אבא עדיין לא ביצע PSA לאחר הניתוח. הניתוח היה רק ב 16.11.2010. את המיפוי עצמות הוא עבר ב 14.11.2010
את ה CT עבר ב 11.11.2010
ב MRI שהוא עבר אחרי הניתוח צויין כי המוקד הסקלרוטי אינו עובר האדרה וכי מדובר באי עצם. אבל רדיולוג אחר אמר שיתכן כי מדובר בגרורה.
מה אומר T גדולה?

276

מאת מאיר:
24 בינואר 2011 בשעה 10:17
עברתי הקרנה של הערמונית לפני כשנה. בסך הכל אין לי תופעות לווי ואני מרגיש טוב. לפני כחצי שנה התחילה לי צריבה בעת מתן שתן. האורולוג אמר לי שזה יעבור אבל אין שום הקלה. כל הבדיקות יצאו תקינות, תפקוד כליות, תרבית שתן, ציטולוגיה וכו'.
אני משתמש בחליטות צמחים, מיץ חמוציות ועוד אבל אינני רואה את הסוף, האם למישהו יש ניסיון בתופעה הזו?
אודה לכל מי שמוכן להגיב מנסיויונו.
תודה
מאיר

275

מאת יעקב:
24 בינואר 2011 בשעה 1:05
למור
שאלות לפני פניה לרופאים
מה ה PSA לאחר הניתוח
באיזה תאריך ביצעת מפוי עצם לפני ניתוח
אפשרויות
היתי מבקש מאנשי איזוטופים אשר ביצעו מפוי עצם הסתכלות חוזרת באזור החשוד
ביצוע מפוי חוזר לאחר מספר חודשים על מנת להשוות באם אין שנויים
לעתים ממליצים על CT בחתכים דקים באותם איזורים חשודים
הצגת כל הצילומים לרדיולוג מומחה שיסתכל על כל התמונות ויתן יעוץ מקצועי

274

מאת ד"ר מנחם לאופר:
24 בינואר 2011 בשעה 0:17
תשובה עבור משה
לצערי אין שיטה בטוחה לגמרי. אבל יש לומר: סיבוכים של ממש הם נדירים בכל השיטות כיום.
ההבדל בין הטיפולים השונים הוא בתופעות לואי לרוב בתחום ההשתנה.
לצערנו בכל שיטת טיפול תתכן ירידה באיכות הזקפה ואף פגיעה של ממש.:
כדאי ללמוד על השיטות השונות ואז לשאול שאלות מכוונות יותר

273

מאת יעקב:
24 בינואר 2011 בשעה 0:12
משה
בחירת שיטת טיפול הטובה ביותר בין שיטות טיפול שונות -איננה קלה כלל ללא מחקר משווה עם קבוצות דגימה גדולות
אני אנסה לצטט מספר רופאים מאמרים שונים ולהתיחס לשאלה שלך
במקביל פניתי לרופאים את תשובתם תקבל בנפרד
לא צינתה את גודל הערמונית והאם היא מפריע לך במתן השתן ?
נפח ערמונית הוא פרמטר חשוב גם בברכיתרפיה .
פרמטר זה יכול להוביל להחלטה יחידה והיא ניתוח.
ובהנחה שערמונית קטנה מ60סמ"ק ולא מפריעה במתן השתן אפרט את האפשרויות השונות!
המטרה הראשית של כל אחד מהטיפולים
היא מיגור הסרטן כאשר במקביל רצון על שמירה על איכות חיים ותפקודים באופן אופטימלי
(שליטה על מתן שתן ,תיפקוד מיני כו') במינימום תופעות לואיי.
מנקודת מוצא זו נצא כקו משותף על מנת להתיחס לשיטות השונות.
בכל אחד משלשת השיטות שהזכרתה -ניתוח -קרינה חיצונית – ברכיתרפיה : קרינה בתוך הערמונית
קימים נזקים למטופל לטווח ארוך וטווח קצר
אתה צריך לבחון את הסיכונים בכל אחד מהשיטות ותופעות לואי שחלקם בלתי הפיכות ולהחליט בהתאם.
האורולוגים/מנתחים או אנשי קרינה רואים בשיטה שלהם את יתרונות היות והם מאד מקצועים בתחומם ולא בתחום של המתחרה .
מלבד התיעצות עם הרופאים המקצועים אתה חייב לשוחח עם רופא משפחה שיעבור על ההיסטוריה הרפואית שלך.
לפני החלטה על הטיפול היתי מבצע בדיקת הדמיה עם סליל MRI
בדיקה מדויקת יותר היכולה לשפוך אור על הגידול בתוך קופסית הערמונית ועל השוליים.
בניתוחים המטופל צריך לעבור הרדמה (גורם סיכון קטן יחסית אך קיים)
ניתוחים כיום מבוצעים באמצעות 3 טכניקות עיקריות
ניתוח פתוח ,ניתוח לפרסקופיה, ניתוח רובוטי (דה וינצ'י )
בהמשך ננסה להתעכב על היתרונות וחסרונות .
לדעתי נסיונו של המנתח הוא אחד הגורמים הראשים בהצלחת הניתוח .
ניתוח רדיקלי :
יתרונות:
הניתוח הוא פעולה חד-פעמית הכרוכה באשפוז של כשבוע לפעמים גם פחות .
לאחר הניתוח אתה מקבל את תוצאות התשובה הפתולוגית של הגידול (מידע מלא על הגידול ואופיו)
המשליך על סיכוייך להבראה מלאה.
בתוך חודש או קצת יותר מיום הניתוח רמות ה- PSA בדמך ירדו לאפס או קרוב לכך
וישמשו הוכחה להבראתך כל עוד יישארו כך בבדיקות חוזרות מידי 2-3 חודשים.
חסרונות ניתוח רדיקלי:
מדובר בניתוח וכמובן אשפוז, מצריך לעתים תכופות מתן דם ומחייב נשיאת קטטר כ- 3 שבועות.
הניתוח איננו מתאים לאנשים מעל גיל 75 או לאלה עם מחלות משמעותיות אחרות.
כתופעות נלוות לניתוח עלולות להיות הפרעות בשליטה על מנגנון ההשתנה (חוסר שליטה) בכ-5% מהמנותחים
הפרעות בזקפה
גם בשיטת ניתוח שבה נעשית שמירה על העצב האחראי לזקפה, נפגעת הזקפה
לפי פרופ' יוז'ה חן – טוען שהסברה המקובלת היא שמטופלים שעוברים את הניתוח לפני גיל 50-60 ומחלתם ממוקמת
בערמונית חוזרים לתיפקוד מיני מהר יותר סטטיסטית מאלה שעברו ניתוח אחרי גיל 70
לפי הניתונים של רוב המחברים 70-90% מהגברים שעברו ניתוח משמר עצבים דו-צדדי לפני גיל 60 עשוים להחזור
לתיפקוד מיני תקין, לעומת פחות מ 50% מהגברים שעברו את אותו ניתוח וגילם מעל 70 !
באותם מקרים שלא בוצע או לא ניתן היה לבצע ניתוח משמר עצבים שכיחות החזרה לתיפקוד מיני תקין קטנה
קימת התקצרות הפין לאחר הניתוח בגלל החללים החופשים שנוצרים בבטן בגלל הוצאת הערמונית !
ניתוח לפרסקופי
בכריתת ערמונית לפרוסקופית המנתח לא נאלץ לבצע חתך גדול אלא מוציא את בלוטת הערמונית באמצעות 4 או 5 חתכים קטנים בלבד (כל אחד כ- 1 ס"מ) באזור הבטן.
המנתח משתמש במכשירים מיוחדים שמוחדרים דרך החתכים הקטנים וממלא את חלל הבטן בגז פחמן דו חמצני.
מצלמת וידאו קטנה משדרת בהגדלה תמונות של בלוטת הערמונית על מסך וידאו.
לאחר מכן מפריד המנתח את בלוטת הערמונית מהרקמות סביבה ומסיר אותה דרך אחד החתכים בבטן.
בניתוח לפרסקופי ורובוטי יתרון של מנתח מתבטא בנקודות הבאות :
המנתח זוכה באפשרות לבחון את האיבר בהגדלה שאותו לא ניתן להשיג בניתוח פתוח .
החסרונות של הלפרסקופיה הם ארגונומים : קיים קושי בהתמצאות בעומק האגן ובשדה ראייה דו -ממדי ,
המנתח מאבד את חוש המישוש באופן חלקי וקיים קושי טכני בביצוע פעולות כגון קשירת קשר בהשואה לניתוח הפתוח.
(קימת הגבלה בדרגות חופש בניתוח מסוג זה)
איבוד דם קטן יחסית
זמן שהות בבית חולים קצר יותר
במערכת רובוטית -שתי מצלמות מקבילות מאפשרות ראיה תלת ממדית .
שדה ראיה דומה לזה שבניתוח פתוח
תרגום תנועות גדולות של המנתח לתנועות קטנות של זרועות הרובוט המאפשר דיוק רב!
התקנת מפרק תנועה רובוטי בתוך החולה המאפשר 6 דרגות חופש.
גם כאן רוב החולים משוחררים בצוהרי היום לאחר הניתוח .
חסרון : אובדן מוחלט של חוש מישוש .
קרינה -קרינה חיצונית יעילה בכל גיל הטיפול בקרינה ניתן לבלוטת הערמונית בלבד במטרה להשמיד את תאי הסרטן
תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לרקמות הבריאות שמסביב, כגון שלפוחית השתן או הרקטום.
ההליך נקרא טיפול בקרינה רדיקלי.
קרינה חיצונית איננה מיועדת לחולים שאינם יכולים לעבור הקרנות,לדוגמא אשים שהוקרנו בעבר
לאגן או סובלים ממחלות מעי כרוניות, שבהם הפגיעה הקרינתית עלולה להיות קשה יותר .
קבוצה נוספת של חולים שאינם מועמדים לטיפול זה הם אלה שסובלים מחסימות דרכי שתן.
(חסימה היא בדרך כלל הגדלה שפירה של ערמונית ולא הגידול ) ואמורים ממילא לעבור ניתוח.
יתרונה המרכזי של קרינה חיצונית היא בכך שאיננה חודרנית כמו הסרה רדיקלית של ערמונית ואף בריכותרפיה .
חסרונה מרכזי טיפול ממושך כ 8שבועות.
תופעות לואי כפי שפרסם פרופ אבי קוטן בביטאון במה גליון 18
התופעות הלואי – תופעות הלואי החריפות של טיפול קרינתי עלולות להופיע כשבועים לאחר תחילת הטיפול .
תופעות אלנ נובעות מנזקי קרינה לריקמות רגישות לקרינה מיננת עם תאים מתחלקים בתדירות גבוהה כגון :
ריריות ,מערכות העיכול ומערכת השתן.
תופעות אלה נמשכות מספר ימים לאחר גמר הטיפול -ניתנות לטיפול תרופתי לרוב הפיכות.
תופעות לואי חריפות כוללות אי נוחות בטנית ,ריבוי יציאות ,שלשול,דלקת קרינתית של טחורים,צריבה וכאבים בהטלת שתן.
הטיפול בקרינה עלול לגרום גם לציסטיטיס (דלקת בשלפוחית השתן) ולתחושת דחיפות רבה יותר במתן שתן או לתחושת צריבה בזמן מתן שתן. הרופא יכול לרשום לך תרופות שיעזרו להקל על כך.
תופעות אלו חולפות בדרך כלל בהדרגה תוך מספר שבועות לאחר סיום הטיפול. לעתים נדירות, אם ישנם קשיים במתן שתן, אין מנוס מהחדרת צנתר לשלפוחית השתן.
תופעות לואי המאוחרות נגרמות מפגיעה ברקמות חיבור התומכות ברירית וובכלי דם.
תופעות אלה עלולות להופיע כחצי שנה עד 5 שנים מסיום טיפול הקרינתי.
בשיטת הטיפול המודרני ובמנת הקרינה המקובלות השכיחות של תופעות לואי המאוחרות נדירה פחות מ5% מהחולים.
חסרונות במעקב
המעקב במחלה זו לאחר טיפול, מתבסס בעיקר על בדיקות דם ל-PSA, אולם בניגוד לניתוח,
רמות ה-PSA אחרי הקרינה יורדות לאט (עד שנה וחצי מסיום הטיפול) לרמה שאיננה אפס ברוב המקרים.
לכן, יקשה על הרופא למסור סמוך למועד סיום הטיפול, את הערכתו לגבי הצלחת הטיפול בקרינה חיצונית.
ברכיתרפיה
טיפול הקרינתי באמצעות השתלת מקורות רדיאואקטיבים
את הפעולה עצמה מבצעים תחת הרדמה אפידורלית (זריקה בגב והרדמת חצי הגוף התחתון) ללא חתך ניתוחי.
אך יש לאמר שברכיתרפיה שמורה כיום בעיקר לקבוצת סיכון נמוך.
קימים עוד גורמים בשיקולים באם לטפל באמצעות בריכתרפיה
כגון נפח הערמונית ,מחלות רקע וניתוחי העבר !
החדרת המחטים המובילות את הגרגרים הופכת למאתגרת כאשר נפח ערמונית גדול מ60סמ"ק
(נתן לפתרון על ידי טיפול הורמונלי כדי להקטין את נפח הערמונית)
הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח לשם שמירה על סטריליות והרדמה, אך אורכת זמן קצר ואינה מחייבת אשפוז כלל.
תוך שבוע תוכל לחזור לעבודתך ללא כל הגבלות.
בהשוואה לקרינה חיצונית, אין ספק כי הטיפול בברכיתרפיה נוח יותר.
הפרעה בשליטה על השתן מופיעה ב-5% מהמטופלים לכל היותר.
הפרעה בזקפה מופיעה בכ-20% בלבד בגברים עד גיל 70 וב-50% מבני 70 ומעלה.
בהתאם למאמרו של פרופ' יוז'ה חן במאמר "סרטן ערמונית והפרעות בתיפקוד מיני"
…..הממצאים מצביעים על כך שבאופן כללי שיעור התיפקוד המיני נפגע לאחר ברכיתרפיה באחוזים נמוכים יותר
בהשואה לטיפולים אחרים .
תופעות לואי
תופעות הלוואי של ברכיתרפיה.
מאתר האגודה למחלמה בסרטן הודגש בנוגע לתופעות לוואי כי "תופעות הלוואי של ברכיתרפיה דומות לאלו שפורטו בנוגע לקרינה חיצונית, אולם תדירותן שונה.
לעתים קרובות מופיע כאב מתון, שטף דם קל ושינוי צבע בעור שבין הרגליים במשך מספר ימים לאחר ההליך.
הרופא יוכל לרשום למטופל משככי כאבים קלים שייקלו על תופעות אלה.
כמו כן, ייתכן שהמטופל יבחין בדם בשתן. הדבר נורמלי לחלוטין, אך אם המצב יחמיר, או אם יופיעו קרישי דם גדולים, יש להודיע על כך מיד לרופא המטפל.
על מנת למנוע קרישי דם ולשטוף את שלפוחית השתן חשוב להקפיד לשתות כמויות גדולות של מים. על פי רוב, הברכיתרפיה משפיעה פחות על המעיים מאשר טיפול בקרינה חיצונית, אולם יוצרת בעיות רבות יותר במערכת השתן.
הקרינה המשתחררת מהמוקדים עלולה לגרום לכאב או לאי נוחות בעת מתן שתן, לזרם שתן חלש או לצורך תכוף בהטלת שתן.
תופעות אלו משתפרות תוך ששה עד 12 חודשים, כאשר המוקדים מאבדים חלק מהרדיואקטיביות שלהם. שתיית כמות רבה של נוזלים והימנעות מקפאין עשויות לסייע לצמצם תופעות אלה".
קיים סיכוי קל שגרגיר בודד יופרש בנוזל הזרע במהלך יחסי מין, ולכן, מומלץ להשתמש בקונדום בשבועות הראשונים שלאחר הטיפול. בזמן זה, ייתכן שנוזל הזרע יהיה שחור או חום – הדבר נורמלי ונגרם כתוצאה מדימום אפשרי בזמן ההליך. לאחר השימוש בהם – יש להשליך את הקונדומים לתוך הפח באריזה כפולה.
לסיכום :
בחירת החולה המתאים לטיפול על ידי הרופא לעתים קרובות איננה מתבצעת והחולה הוא אשר קובע את שיטת הטיפול

לאור המפגשים עם הרופאים השונים ושיקול של סיכונים ושל תופעות לואי.

272

מאת למור:

23 בינואר 2011 בשעה 9:29

לד"ר שלום,

אז איך אפשר לדעת מה עלינו לבצע כעת?

הסירו לאבא את הערמונית לפני חודשיים, גליקסון 3+4 (small fragments of 4, PAS 10.77. הגידול נמצא ב 2 האונות. גודל הגידול כ 2.5*1.5 ס"מ. שולי הכריתה חופשיים, אין extraprostatic extention אין גידול ב seminal vesicles. ערמונית כולל שלפוחית וחבל הזרע במשקל 63 גר'. החלטנו על ניתוח רדיקאלי אחרי שבמיפוי עצמות נמצא תקין וכך גם ה CT שבצענו לפני הניתוח. כעבור חודשיים, התברר לנו שהרופאה שפענחה את ה CT לא הסתכלה על החלון הגרמי (ששם נצפו 3 מוקדים סקלרוטים בגודל עד 10 מ"מ) בטענה שה CT נועד לאתר בעיות ברקמות הרכות.

בבדיקת MRI אגןכולל גדוליניום שבצענו לאחר הניתוח נמצא שאין ממצא פתלוגי.

מה עלינו לעשות כעת? כיצד אנחנו נדע אם מדובר בגרורה או שבאי- עצם? כי אם מדובר בגרורה, הרי אבא צריך לקבל טיפול בהקדם.

מה הסיכוי מהנתונים שציינתי למעלה- שמדובר בגרורה?

271

מאת משה:

23 בינואר 2011 בשעה 5:46

מאת משה:

22 בינואר 2011 בשעה 20:38

אני בן 59 אדם בריא יש לי PSA 8.3

עשיתי ביופסיה ונמצא סרטן הערמונית-ממוקד בקופסה גליקסון 6 ,

הרופאים אומרים שאני מתאים לכל שלושת השיטות המקובלות כריתה,הקרנות,והשתלת גרגירים

השאלה

באיזו שיטה יש פחות סיכונים ותופעות לוואי

אודות המחבר