מה טומן בחובו העתיד בנושא הטיפול בחולי סרטן הערמונית

סיכום הרצאה של ד"ר אביבית פאר

בפגישה עם קבוצת התמיכה של עמותת "חיים עם סרטן הערמונית"

 חיפה  10/7/2013

  1. כללי:

שכיחות סרטן הערמונית גבוהה במיוחד בקרב גברים מבוגרים/זקנים. 28% מכלל חולי הסרטן החדשים הם חולי סרטן הערמונית (לעומת 29% חולות סרטן השד).

החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות נצפית ירידה מתמשכת בתמותה מסרטן הערמונית כמו גם בסוגי סרטן אחרים. ההסברים לכך:

  • יותר חולים מתגלים עם מחלה מוקדמת
  • טיפולים חדשים מאריכי חיים

 

  1. מניעה:

למעשה, עד לאחרונה, אין מתכון מוכח שעשוי לשפר את המניעה של סרטן הערמונית. נמצאו קשרים בין עודף משקל ותזונה עתירת שומנים והיארעות סרטן הערמונית כנראה בגלל שרקמת השומן מייצרת טסטוסטרון המגביר את הסיכוי לחלות במחלה. נראה גם  שעודף משקל גורם למחלה יותר אגרסיבית.

לאחרונה, במסגרת המאמצים להורדת שיעורי ההתקדמות של סרטן ערמונית מאובחן בדרגת סיכון נמוכה,  פותח טיפול המבוסס על מספר צמחים הידועים כבעלי פעילות נוגדת חימצון. נרקחה גלולה מתמציות תה ירוק, כורכום, מיץ רימונים וברוקולי. במסגרת המחקר, שנקרא POMI-T Study, הגלולה ניתנה לקבוצת חולים ובמקביל ניתנה גלולת דמה לקבוצת חולים אחרים.

תוצאות המחקר, אחרי מעקב של 6 חודשים, הראו שהחולים שקבלו את הגלולה הייתה פחות התקדמות בערכי ה PSA לעומת קבוצת הביקורת שקיבלה גלולות דמה.

נקודת התורפה במחקר POMI-T  היא שלא נבדקה במקביל רמת הטסטוסטרון אצל המשתתפים במחקר. יתכן שמרכיבי הגלולה מורידים את הטסטוסטרון ומכאן הירידה בערכי ה-PSA. לכן דרוש עוד מחקר בנושא.

  1. במי לטפל

 

אצל למעלה ממחצית החולים המאובחנים עם סרטן הערמונית בסיכון נמוך, המחלה עשויה שלא להתפשט לאברים אחרים בגוף במהלך חיי החולה.  אותם חולים יכולים לחיות את המשך חייהם ללא טיפול כלל וללא סיכון ממשי לחייהם וללא תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים השונים.

 

אצל אותם חולים, המאובחנים כאמור עם סרטן הערמונית בסיכון נמוך נשאלת הרבה פעמים השאלה האם לטפל בחולה או לנקוט בשיטה של "מעקב פעיל".

עד היום העניין המהותי הזה היה נתון להערכה של הרופא המטפל שהיה מעריך בהתאם לתוצאות הביופסיה וה PSA האם המחלה מהווה סיכון לחיי החולה והאם יש צורך להתחיל בטיפול או שעדיף להשאיר את החולה ללא טיפול תוך כדי מעקב אחר מצבו.

לאחרונה פותחה בדיקה גנטית המאפשרת קבלת החלטה יותר מושכלת האם לטפל בחולה שזה אתה אובחן או שלהסתפק במעקב פעיל.

הבדיקה הגנטית החדשה, הנקראת  8GPS, מספקת לאונקולוג המטפל כלי הערכה נוסף  וביחד עם תוצאות הביופסיה ורמת ה PSA הוא יכול להגיע למסקנה הרבה יותר מבוססת יותר האם יש לטפל בחולה או להמליץ בפניו על  תוכנית מעקב פעיל.

  1. חיסון:

חיסון בהיבט של סרטן הערמונית משמעותו גיוס מערכת החיסון של החולה לטובת הגברת המלחמה של מערכת החיסון להגברת ההשמדה של התאים הסרטניים.

בשנים האחרונות פותחו מספר טכניקות לחיסון, כחלק מהמלחמה בסרטן הערמונית.

 

4.1.          חיסון בטכניקה Sipuleucel-T     –

בטכניקה זו מדגירים מחוץ לגוף החולה תאי חיסון בעזרת ה PAP "ומלמדים אותם" שה PSA הוא אויב.  אח"כ מחזירים את התאים לגוף בהנחה שהם ילחמו ביתר עוצמה בתאים הסרטניים.

נקודות לציון בהקשר ל Sipuleucel-T:

  • נמצא כי החיסון מאריך חיים ב 4.1 חודשים ביחס לטיפול דמה.
  • בד"כ אינו מוריד PSA
  • מתאים לחולים בעלי מחלה גרורתית בעלת רמת אגרסיביות בינונית.
  • עלות גבוהה ביותר (מעל 100 אלף דולר לטיפול).
  • למרות העלות הגבוהה הטיפול הוכנס לסל הבריאות בארה"ב. וניתן במספר מרכזים מצומצם בלבד בארה"ב.

4.2. חיסון בטכניקת PROSTVAC-PSA-Tricom

מזריקים וירוס מוחלש של אבעבועות לגוף  מתוך הנחה שבעזרתו הגוף יתקוף את הגוף.

בניסוי מוקדם נראה כי הטיפול בטכניקה זו מאריך חיים לעומת קבוצת הביקורת. בעקבות ממצאים אלו נפתח ניסוי בפאזה III  ברחבי העולם וגם בישראל, אשר אמור לבדוק האם אכן יש יתרון משמעותי לטיפול מסוג זה.

4.3. טיפול בתרופה Ipilimumab

טכניקה הפעילה במספר סוגי סרטן נוספים ובמיוחד במלנומה. הוא מפעיל בעוצמה רבה את מערכת החיסון, ע"י עיכוב המערכת המעכבת של מערכת החיסון.

שיפור פעילות מערכת החיסון כנגד גידולים הוא אופק חשוב בטיפול בסרטן ואופק חדש גם לסרטן הערמונית. לרוב, הטיפול הזה לא מפחית את ה-PSA  אך מאט את התקדמות המחלה.

 

  1. טיפולים חדשים למחלה מתקדמת:

סקירת העתיד של הטיפול במחלה המתקדמת:

5.1. Cabozanitaninib –   (או XL184)

Cabozanitaninib היא מולקולה קטנה שפותחה על מנת לעכב גידול סרטני. זה נעשה ע"י עיכוב הגידול של כלי דם חדשים [אנגיוגנזה] ושגשוג תאים   ההכרחיים להתפתחות גרורות, בעיקר בשלד. התרופה ניתנת בטבליות דרך הפה.

[אנגיוגנזה – גידול כלי דם חדשים המשמשים לאספקת דם לתאים הסרטניים והכרחיים להתפתחות הרקמה הסרטנית].

הטיפול ב Cabozanitaninib אושר ע"י ה FDA בארה"ב לטיפול בסרטן בלוטת התריס.

תוצאות הניסויים שנעשו עד כה עם חולי סרטן הערמונית בפאזה 1 ו-2 הראו תוצאות מצוינות ובפעם הראשונה יש עדויות להיעלמות של גרורות בעצמות. עם זאת הטיפול כרוך בתופעות לוואי מסוימות.

כיום, נערך עתה בעולם ניסוי בפזה 3. יש סיכוי ממשי שהתכשיר יאושר גם לשימוש אצל חולי סרטן הערמונית.

באתר העמותה "חיים עם סרטן הערמונית" ישנה כתבה מפורטת יותר על הטיפול בתכשיר בכתובת:

http://web11.quota.co.il/~lwpcorgil/?p=3972

5.2. טיפול חדשני להורדה טוטאלית של הטסטוסטרון –  זייטיגה ((אביראטרון אצטאט) Zytega) –

הטיפולים המקובלים להורדת הטסטוסטרון (זריקות זולדקס, לופרון ודומיהם) מפסיקים את יצורו באשכים, ששם מיוצר מרבית הטסטוסטרון בגוף. יחד עם זאת מיוצר הגוף מייצר מעט טסטוסטרון בבלוטת יותרת הכליה.

במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, נמצא כי התאים הסרטניים מתחילים בשלב מסוים של המחלה, לייצר באופן עצמאי, טסטוסטרון והיצור הזה מאפשר את שגשוג התאים הסרטניים למרות שהחולה מטופל בזריקות הידועות להורדת הטסטוסטרון. מעט הטסטוסטרון הזה מביא לעיתים להתקדמות המחלה.

התכשיר החדש, זייטיגה, מפסיק את יצור הטסטוסטרון גם בבלוטת יותרת הכליה וגם בתאים הסרטניים עצמם. התכשיר ניתן באמצעות גלולות ובתוספת פרדיניזון. בארץ הטיפול נמצא בסל התרופות ומאושר לשימוש לאחר טיפול בטקסוטר.

הטיפול בארץ במהלך אישור  גם בחולים שטרם קיבלו כימותרפיה.

5.3. XTANDI טיפול לחסימת הקולטנים לטסטוסטרון –

     

    ישנם מספר תכשירים חדשים שמטרתם לחסום את קליטת הטסטוסטרון בתאים ובצורה הזאת למנוע את הזמינות של הטסטוסטרון ובכך להביא לדיכוי עוצמת הגידול הסרטני. התכשיר הישן והמוכר "קזודקס" עובד על אותו עקרון אך יעילותו של הקזודקס נמוכה יחסית לתכשירים החדשים.

    אחד התכשירים החדשים נקראים  XTANDI (התכשיר הוכנס לסל הבריאות בינואר 2016).

    פיתוח מדור שני, מתקדם יותר הוא התכשיר הנקרא ARN-509. בניסויים נמצא שהתכשיר הזה הרבה יותר יעיל ומאד מבטיח.

    5.4. טיפול לדיכוי הגרורות בעצמות באמצעות קרינה – אלפארדין

    טיפול באמצעות קרינה שמתבייתת על אתרים שיש בהם גרורות באמצעות מולקולה הדומה בתכונותיה לסידן ומחוברת לקרינה רדיואקטיבית אלפא. המולקולה, בגלל דמיונה לסידן, נוטה להתחבר עם הגרורות בעצמות.

     הקרינה הרדיואקטיבית אלפא הינה קרינה בעלת טווח חדירה מאד קטן בתאי הגוף (בטווח של 2-10 תאים).

    התוצאה של הטיפול הזה הינה קרינה יעילה המשמידה את התאים הסרטניים בעצמות אך בגלל טווח החדירה הקטן שלה כמעט ואינה פוגעת בתאים הבריאים ואינה פוגעת במח העצם ולכן אינה פוגעת במערכת החיסון ובשאר מדדי הדם.

    בתקופת המעקב של ניסוי בפזה 3 נצפה שיפור בהישרדות החולים בקבוצת המחקר במעל 4 חודשים.  טיפול זה מאושר ע"י ה- FDA  לחולים עם סרטן ערמונית גרורתי לעצמות ואינו מתאים לחולים עם גרורות באיברים כדוגמת כבד וריאות. טיפול זה הוגש לסל התרופות של 2014.

    סיכם: איצי באר,    יולי 2013

    Itzyb11@gmail.com

    אודות המחבר