"לפציינטים העוברים כריתה מלאה של בלוטת הערמונית יש סיכוי קטן יותר לדליפת שתן אם הניתוח נעשה ע"י מנתח מנוסה בבית חולים שעושה ניתוחים רבים כאלה ." כך נכתב בדו"ח שנכתב ע"י הסוכנות למחקר על בריאות הציבור ואיכותה שהיא חלק מהמחלקה של שרותי הבריאות האמריקאיים.

הדו"ח מציין שטרם נקבע שניתוח או כל טיפול יחיד אחר, הוא הטוב ביותר עבור כל האנשים. האנליזה המובאת בדו"ח, משווה את היעילות ואת הסכנות שבשמונה טיפולים לסרטן הערמונית החל מכריתת הערמונית דרך השתלת גרגרים רדיואקטיביים ועד לחוסר טיפול.

הסיכוי להיות מאובחן בסרטן הערמונית כמעט והוכפל מאז שנות ה- 80 המאוחרות, בעיקר הודות לבדיקת ה- PSA. הסכנה למות מסרטן הערמונית נשארה עומדת על 3%. לכן, יכול להיות מצב של טיפול יתר. שרותי המניעה האמריקאיים וקבוצת המשימה שלהם שמחפשים הוכחות בלתי תלויות המבוססות על המלצות, קובעים שאין די הוכחות התומכות או מתנגדות לבדיקת ה- PSA כבדיקה שגרתית. בדיקת ה- PSA יכולה לגלות דרגות מוקדמות של סרט הערמונית שהן אלו הנוחות ביותר לטיפול, אבל יכולה לתת גם תוצאות הנראות כחיוביות בעוד שלמעשה אין לאדם סרטן.

בדו"ח המתבסס על 592 מאמרים שהתפרסמו, הושוו שמונה אסטרטגיות לטיפול בסרטן הערמונית: כריתה מלאה של הבלוטה והרקמות הקשורות אליה, ניתוח בפולשנות מינימאלית להסרת הבלוטה, הקרנה חיצונית, שתלים רדיואקטיביים (ברכיתרפיה), הרס תאים סרטניים ע"י הקפאה מהירה והפשרה, הסרה של האשכים או מתן הורמונים, HIFU , וללא טיפול מידי דבר הידוע כהמתנה מבוקרת. מטרת הדו"ח היא לתת מידע אובייקטיבי ושאינו מוטה לפציינטים, רופאים ואחרים כך שיוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.

"אין די הוכחות מדעיות כדי לזהות טיפול אחד כיעיל ביותר במיוחד כשהסרטן אובחן ע"י רמת PSA. יותר מ-90% מהפציינטים אומרים שהם יבחרו שוב בטיפול שבחרו כדי למגר את הסרטן."

"כל האופציות הטיפוליות גורמות לבעיות רפואיות. בראש וראשונה לדליפת שתן, וכמו כן בעיות במערכת העיכול ובעיות בתפקוד המיני. הסיכוי לבעיות במערכת העיכול ולבעיות בתפקוד המיני דומה בניתוח ובהקרנות חיצוניות. הסיכוי לדליפת שתן גדולה בלפחות פי 6 אצל אלו שעברו ניתוח לעומת אלה שקיבלו הקרנות חיצוניות."

"מחקר אחר הראה שלאנשים שבחרו ובניתוח על פני המתנה מבוקרת יש סיכוי נמוך יותר למות כתוצאה מהסרטן וכן סיכוי נמוך יותר להתפשטות הסרטן. התועלת כנראה, מוגבלת לגברים שגילם נמוך מ-65. אולם, מכיוון שמעטים מהמשתתפים במחקר זה אובחנו על ידי בדיקת PSA, אין לדעת אם אם ממצאים אלה מתייחסים גם לאלה שהסרטן התגלה בבדיקה שגרתית של PSA של כלל האוכלוסייה. מחקר קטן אחר מראה שאין הבדל בשיעור ההישרדות בין אלה שעברו ניתוח לבין אלה שבחרו בהמתנה מבוקרת."

" בין הפצצינטים שבחרו בניתוח יש שיעור נמוך יותר לבעיות אורולוגיות ודליפת שתן אם המנתח שלהם מבצע יותר מ-40 ניתוחים כאלה בשנה."

"בבתי חולים שבהם מבצעים כריתות רבות של הבלוטה נראו מקרים מועטים יותר של מוות כתוצאה מהניתוח, של בעיות אורולוגיות ושל אשפוז חוזר."

" לא נעשו מספיק מחקרים כדי להשוות טיפולים כמו הקפאה מהירה והפשרה – קריותרפיה, ניתוח בעל פולשנות נמוכה (לפרוסקופיה או ניתן בעזרת רובוט), הסרת אשכים או טיפול בהורמונים ו- HIFU או הקרנות."

" טיפול הורמונאלי לפני כריתת הבלוטה אינו משפר את שיעור ההישרדות ואינו מקטין את שיעור הופעת המחלה מחדש. אבל הטיפול מגדיל את הסיכוי להופעת תופעות שליליות.

“הצירוף של מתן הורמונים והקרנות עשויה להקטין את שיעור התמותה, אולם בהשוואה למתן הקרנות בלבד, הצירוף הזה מגדיל את הסיכוי לאימפוטנציה והתפתחות בלתי נורמאלית של החזה."

אודות המחבר