1. כריתה רדיקלית של הערמונית

לקבלת תמונת אזור הערמונית לחץ על הכתובת הבאה:

http://web11.quota.co.il/~lwpcorgil/wp-content/uploads/2011/01/prostate-picture.jpg

 חשוב תמיד לזכור כי הניסיון של האדם ו/או הצוות המטפל בך חשוב יותר מהטיפול בו אתה בוחר.

באם אתה בוחר בניתוח, השתדל לבחור במנתח הטוב ביותר ובעל הניסיון הרב ביותר.

עד לאחרונה, ניתוח היה הטיפול היעיל ביותר ע"מ להיפטר מהסרטן.

בעשר השנים האחרונות פחות ופחות אנשים בארה"ב בוחרים באפשרות זו ויותר ויותר אנשים פונים לאופציות אחרות.

ניתוח אינו מומלץ כאשר קיימת אפשרות שהסרטן יצא את קופסית הערמונית.

בנוסף אין לשקול ניתוח כאשר רמת הגליסון היא 8=4+4 או גבוהה יותר.

רמת PSA גבוהה ומספר גליסון גבוה הם אינדיקציה שהסרטן התפשט.

היתרון העיקרי בניתוח הוא, שהוא מציג אלמנט של ביטחון.

בזמן הניתוח, נבדקת הערמונית לפני שהיא נכרתת. רק כאשר אין כל ספק שהסרטן לא התפשט מחוץ לבלוטה, כורת המנתח  את הבלוטה. לאנשים רבים דבר זה הוא בעל חשיבות העליונה. מצד שני אם יש אינדיקציה כלשהי שהסרטן התפשט, המנתח "יסגור" את החולה ולא יכרות את הערמונית.

אני נזכר שמיד לאחר הניתוח, מיהרתי לבדוק שהקטטר מחובר לגופי, זה היה הסימן שהסרטן לא התפשט והערמונית הוסרה.

הצלחה או ריפוי נמדדים בבדיקה תלת חודשית של PSA לאחר הניתוח במשך השנה הראשונה.

בבדיקה יש למצוא שרמת ה- PSA היא אפסית.

במהלך 10 עד 15 שנים האחרונות אי ההצלחה אצל הגברים שעברו ניתוח היה בשיעור של  30%. אי הצלחה, פירושו של דבר שהסרטן הרים ראשו שוב. הוא לא נעלם.

במקרה של אי הצלחה, אפשרויות הטיפול הן, קרינה לאזור האגן או טיפול הורמונלי (ראה תופעות לוואי בפרק המתאים).

משך ההחלמה מניתוח הוא בין 4-6 שבועות. שבוע אחד בבית החולים, הקטטר מוסר כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הניתוח.

במהלך שלושת החודשים הבאים נדרש החולה להימנע מהרמת חפצים או ביצוע עבודות פיסיות קשות.

דרגת השליטה על שלפוחית השתן משתנה מאדם לאדם. לאנשים רבים יש צורך באמצעי הגנה מפני דליפת שתן וזה עשוי להימשך כ- 3 חודשים ואף יותר.

הזמן עד לחזרה לתיפקוד מיני (אם בכלל) יכול להימשך שנה ויותר.

ניתן להיעזר בויאגרה לאחר 6 חודשים מיום הניתוח. אם מורגשת תגובה כלשהי לויאגרה, ניתן להניח שהעצבים נשמרו בשלמותם או בחלקם.

השפעות הלוואי העיקריות של הניתוח הן בעיות בתפקוד המיני (העדר או קשיים בזקפה) וחוסר שליטה בשלפוחית השתן. בעיות בתפקוד המיני נובעות מהעובדה שהמנתח לא הצליח לשמר את העצבים השולטים בזיקפה.

העדר שליטה מוחלט ותמידי על שלפוחית השתן הוא נדיר יותר, אבל לרוב הגברים יש בעיות של דליפת שתן, במיוחד במהלך התעוררות מינית, במאמץ כמו:  בהרמה, שיעול, התעטשות או צחוק.

ידוע גם על התכווצות (התקצרות) הפין אצל רוב הגברים כתוצאה ממצבו הרפוי במהלך חודשי הריפוי הממושכים ואי שימוש בהזדקפות הפין.מצב זה ניתן לתיקון על ידי שימוש בתרופות כגון ויאגרה או אמצעים מכניים ידניים זמן קצר לאחר הניתוח.

מומלץ להעלות שאלות אלו בפני הרופא שלך מאחר ועובדה זו כמעט ואינה מועלית (אם בכלל) לפני הניתוח.

2. טיפולים בקרינה

 גם בקטגורית טיפול זו, כבכל קטגוריה, יש לבדוק פרט לשיעור הריפוי, גם את הניסיון ואת שיעור תופעות הלוואי שנצפו במרכז הרפואי שאתה עשוי לקבל את שירותיו. מיומנותם של הרופאים והטכנאים היא בעלת חשיבות עליונה להצלחת הטיפול, לריפוי המחלה ולאיכות החיים שלך.

מטרת הטיפול בקרינה היא הרס של התאים הסרטניים באמצעות קרינה מיננת.

בארץ  מבצעים שני סוגי טיפולים בקרינה:

קרינה חיצונית, המבוצעת במרכזים רפואיים רבים.

קרינה פנימית – ברכיתרפיה – המבוצעת רק בשני מרכזים בארץ.

2.1 קרינה חיצונית.

בשיטת טיפול זו מקרינים קרני X  הנפלטים ממכונה, אל בלוטת הערמונית במנה גבוהה, 5 ימים בשבוע במשך 6-8 שבועות, מספר דקות בכל פעם. השפעת הקרינה היא מצטברת, כך שמנות קרינה קטנות במשך פרק זמן ארוך יוצרים השפעה של מנת קרינה גדולה שהיא הרסנית לגידול.  התהליך עצמו אינו כרוך בכאבים.

עם התפתחות הטכנולוגיה התפתחה שיטה משוכללת יותר של קרינה חיצונית והיא שיטת ה- D 3. בשיטה זו משתמשים במחשבים, המסייעים להבטיח את שיגור הקרניים במדויק למקום הנדרש, דבר המאפשר לתת לגידול מנת קרינה גדולה יותר ובה בשעה להפחית את מנת הקרינה המגיעה לרקמות הבריאות שמסביב. הפחתת מנת הקרינה לרקמות הבריאות שמסביב מקטינה גם את תופעות הלוואי של הטיפול.

הקרינה החיצונית מומלצת בדר"כ לאנשים שמפאת מצב בריאותם לא יכולים לעמוד בניתוח ולאנשים בדרגות נמוכות של המחלה, אבל שלגביהם יש ספק אם המחלה מגובלת רק לבלוטה עצמה.

משתמשים בקרינה חיצונית גם כאמצעי ריפוי נוסף, לאחר שניתוח להסרה רדיקלית של הערמונית נכשל.

שיטה זו אינה מומלצת לאנשים שלהם בעיות קודמות במערכת השתן.

בדרך כלל, הקרינה נסבלת טוב ע"י מרבית המטופלים, ויש כאלה המשלבים אותה בשגרת יומם (כמו בדרכם לעבודה).

תופעות לוואי:

עייפות שתחלוף עם תום הטיפול.

באזור הטיפול יכולים להופיע גם אדמומית וגירוי בעור (יחלפו עם תום הטיפול).

תכיפות ודחיפות במתן שתן.

קשיים בהתחלת ההשתנה.

בעיות במערכת העיכול, שלשולים.

הופעת דם בשתן ובצואה.

דימום רקטלי.

כאבים בזמן מתן השתן.

אימפוטנציה – אין אונות.

כיוון שהשפעת הקרינה היא מצטברת, תופעות הלוואי יכולות להופיע זמן רב לאחר שהטיפול הסתיים (במיוחד, בעיות במתן שתן ואין-אונות).

2.2. ברכיתרפיה

 ברכיתרפיה היא שיטה שבה הקרינה באה מבפנים ואינה עוברת דרך הרקמות הבריאות בדרכה אל הערמונית. בשיטה זו מחדירים לערמונית גרגרים קטנים, עשויים טיטניום שבתוכם מצוי חומר רדיואקטיבי – יוד רדיואקטיבי.

המועמדים לטיפול בברכיתרפיה הם אנשים בעלי:

* דרגת גליסון הקטנה מ -4+3=7.

* נפח ערמונית הקטן מ- 60 סמ"ק (אם נפח הערמונית גדול מדי האדם צריך לעבור

   טיפול הורמונלי הגורם להקטנת נפח הבלוטה).

* רמת PSA נמוכה מ- 10.

הטיפול נעשה בהרדמה מלאה או חלקית, (אפידורלית או ספינלית) על בסיס אמבולטורי, ונמשך כ- 90 דקות. לאחר גמר הטיפול ומתן השתן הראשון העצמאי ע"י המטופל, האדם משוחרר לביתו ולשגרת חייו הרגילה.

שיעור  הריפוי דומה לזה שבניתוח רדיקלי. שלא כבניתוח, רמת ה- PSA יורדת בהדרגה והמטרה היא להגיע לרמה של 0.2 ולשמור עליה. בהרבה מטופלים, נצפית עליה ברמת ה- PSA לאחר כשנה וחצי-שנתיים, שלאחריה הרמה יורדת שוב ונשארת נמוכה. תופעה זו ידועה גם מהמרכזים הטובים ביותר בעולם.

תופעות הלוואי:

* צריבה במתן שתן (חולף עם הזמן)

* חסימה במתן שתן (ניתן לטיפול תרופתי וחולף עם הזמן)

* אימפוטנציה – אין אונות בכ- 30% מהמטופלים (תלוי בגיל המטופל

   ובכושרו  להשיג זיקפה לפני הטיפול).

בישראל הטיפול בשיטת הברכיתרפיה הוא חדש יחסית ומתבצע בשני מרכזים: בי"ח רמב"ם, ובאיכילוב ומכון פרוסקאר בתל אביב ע"י פרופ' ח. מצקין. פרופ' מצקין ביצע כבר למעלה מ- 450 טיפולים במשך ארבע השנים האחרונות. בגלל הזמן המועט שבו קיימת השיטה בישראל, לא ניתן עדין להגיע לתוצאות חד משמעיות ומבוססות לגבי שיעור הריפוי כאן. אם, וכך מקווים, הטיפול בארץ משיג את אותן תוצאות כבארצות אחרות, בעיקר ארה"ב, זה נראה כאלטרנטיבה טובה לניתוח.

אתר האינטרנט הדן בנושא  הוא: 

 HYPERLINK http://www.proscare.co.il

3. טיפול משולב – קרינה חיצונית וטיפול הורמונלי

בשיטה זו נותנים הקרנות  ובנוסף גם זריקות של הורמונים. לשיטה זו יש שיעור ריפוי גבוה, אבל איכות החיים עלולה להיפגע קשות בגלל תופעות הלוואי. אנשים מסויימים מבקשים להפסיק את קבלת ההורמונים בגלל תופעות הלוואי.

תופעות הלוואי של מתן ההורמונים הן:

איבוד הזיכרון.

מצבי רוח משתנים.

דיכאון.

חוסר מוטיבציה.

גלי חום.

עייפות.

איבוד מוחלט של החשק המיני (ליבידו)

(ראה בסעיף על טיפול הורמונלי)

4. טיפול הורמונלי

 הטיפול ההורמונלי מתאים למקרים הבאים:

חולים מבוגרים שתוחלת החיים שלהם מוגבלת ואינם יכולים או אינם רוצים לעבור טיפולים פולשניים.

חולים שהטיפולים האחרים נכשלו אצלם.

חולים שהמחלה התפשטה אצלם מחוץ לבלוטת הערמונית אחרי טיפולים אחרים כמו הקרנות, ניתוח וכו'.

חולים שלהם מחלה מפושטת (עם גרורות).

התאוריה מאחורי הטיפול ההורמונלי היא שרמה גבוהה של הורמון המין הגברי,  הטסטוסטרון, גורם להאצת הגידול של סרטן הערמונית. הפחתת היצור של הטסטוסטרון תביא בעקבותיה לדיכוי התאים הסרטניים ולהמתתם ובצורה כזו לדיכוי המחלה.

קיימות מספר שיטות לדיכוי ייצור הטסטוסטרון בגוף:

כריתת אשכים. כ- 90% מהטסטוסטרון שבדם מיוצר באשכים. ניתוח של כריתת האשכים (סירוס) גורמת, כמובן, להפסקת האספקה של מרבית הטסטוסטרון לגוף. פעולה זו היא כמובן בלתי הפיכה והיא משאירה את החולה מסורס לכל ימי חייו.

"כריתת אשכים" כימית – כאן משתמשים בחומרים כימיים המונעים את ההגעה או הקליטה של טסטוסטרון לתאים הסרטניים.

חסימה כימית של הקולטנים לטסטוסטרון שמצויים בתאים הסרטניים. בצורה כזו התאים הסרטניים לא יוכלו להשתמש בטסטוסטרון. דבר זה נעשה ע"י שימוש בתרופה הנקראת קסודקס. היא ניתנת ככדור הנבלע פעם ביום.

שימוש בתרופה המפסיקה את ייצור הטסטוסטרון בגוף ע"י מתן הוראה למרכז הייצור במוח להפסיק את ייצור הטסטוסטרון. התרופה המקובלת לטיפול זה קרויה  זולדקס והיא ניתנת באמצעות זריקה אחת ל- 12 שבועות.

אספקת אסטרוגנים (הורמון מין נקבי) לגוף הסותרת את פעולת הורמון המין הגברי.

מטרת  הטיפול ההורמונלי היא להביא לידי שליטה במחלה ע"י דיכוי התאים הסרטניים, כך שלאורך זמן רב הם לא יוכלו להתפשט בגוף.

אך לצערנו, אין ביכולתו של הטיפול הזה ולא טיפול אחר להביא לריפוי. ההצלחה בדיכוי המחלה נמדדת ע"י רמת ה- PSA. המטרה היא הבאת ה-PSA לרמה הנמוכה ביותר האפשרית והשארתו ברמה הזו. במקרים רבים רמת ה-PSA יורדת עד 0.05 הנחשבת לרמה בלתי ניתנת למדידה ( undetectable level ).

חולים שה-PSA אצלם ברמה הזאת לאורך זמן עשויים לשרוד את המחלה ולנהל אורך חיים רגיל (ישנם רבים הנפטרים עם המחלה ולא מהמחלה).

כישלון בטיפול ההורמונלי מתרחש כאשר התאים הסרטניים מתחילים להתרבות גם ללא הטסטוסטרון.

התאים הסרטניים נחשבים אז ככאלה שאינם תלויים בטסטוסטרון ונקראים Androgen Independent  ובקיצור AI. פירושו של דבר שהתאים הסרטניים מצאו דרך לגדול גם ללא ההורמון הגברי.

הטיפול במחלה במצב זה נעשה יותר מסובך, אבל תכשירים כימוטרפיים חדשים מאפשרים טיפול יעיל גם במצב זה.

תופעות לוואי של הטיפול ההורמונלי.

איבוד הלבידו (החשק המיני)

איבוד הכושר המיני (באופן מלא או חלקי)

גלי חום בגוף – בדומה לנשים בגיל המעבר. צריכת מזון המורכב ממוצרי סויה ונטילת גלולות ויטמין E עשוי לעזור.

מצב רוח ירוד.

שינויים תכופים במצב הרוח.

חוסר מוטיבציה.

בריחת סידן מהעצמות.

ירידה בנפח השרירים.

הגדלת החזה במקרים מסויימים. וכן יכולה להופיע רגישות וכאבים בפטמות. הקרנה במינון נמוך לאזור עוזרת בכ- 50% מהמקרים. במקרים שההקרנה אינה עוזרת ניתן להשתמש בתרופה הנקראת טמוקסיפן – Tamoxipen במינון של 5 מ"ג ליום במשך חודש.

החידוש בנושא הטיפול ההורמונלי הינו טיפול עם הפסקות. הפסקת השימוש בהורמונים נעשית  לאחר שה PSA יורד לרמה נמוכה ונשאר ברמה זו למשך זמן ארוך. הפסקת השימוש נמשכת עד שה PSA מתחיל לעלות מחדש. מחקרים מראים שלטכניקה זו ישנם יתרונות על פני שימוש מתמשך בהורמונים במיוחד בנושא של איכות החיים ובנוסף כנראה שמשך הזמן עד שהתאים הסרטניים הופכים לעמידים לטיפול ההורמונלי מתארך. לחלק מהחולים הפסקת השימוש בהורמונים, ולו לזמן מוגבל, מביאה הקלה משמעותית.

תופעות הלוואי של הטיפול ההורמונלי יכולות להפריע גם לשאר בני המשפחה של החולה. לכן מומלץ ליידע אותם על ההשפעות של הטיפול על מנת להפחית את החיכוכים העלולים לנבוע ממצבו של החולה.

5. טיפול כימותראפי

טיפול כימותראפי ניתן לאחר שהטיפול ההורמונלי לא עוצר יותר את התפשטות המחלה, או במילים אחרות כאשר החולה חסין לטיפול הורמונלי.

המונח לכך באנגלית הוא- Hormone Refractory Prostate Cancer = HRPC

בקרב חלק מהמומחים רווחת דעה התומכת במתן כימוטרפיה בשלבים מוקדמים יותר כדי לדכא את הסרטן כאשר גוף החולה עדיין חזק.

אינפורמציה נוספת אפשר לקבל בפרק של "סרטן מתקדם".

חשוב ביותר !

הרופא המטפל בסרטן הערמונית הוא, ככל רופא אחר המטפל במחלת הסרטן – רופא אונקולוג. כדאי מאד להיות מטופל ע"י אונקולוג המתמחה בטיפול בסרטן הערמונית.

לעיתים קרובות  רופאים אורולוגיים,  (שתפקידם לאבחן את המחלה אך לא לטפל בה באופן שוטף) רושמים לחולים טיפול הורמונלי למרות שאינם רופאים אונקולוגיים ואינם מודעים לתופעות הנובעות  משימוש בהורמונים.

אפשר לדמות את זה למקרה שיש לך תקלה מכנית במכונית שלך ואתה הולך לחשמלאי רכב כדי שיתקן אותה. זה דבר לא נכון לעשות. יש ללכת למומחה המתמחה בבעיה המכנית. באופן דומה טפל כך בגופך. לך לאונקולוג שהתמחה בטיפול בסרטן הערמונית. תפקידו לטפל במחלה שלך.

 

6. "המתנה פעילה" או "מעקב פעיל" (Watchfull Wating-  WW ) 

אנשים הבוחרים בדרך זו מבינים שסרטן הערמונית הוא סרטן הגדל לאיטו. סביר להניח שהסרטן מקנן בתוכם כבר פרק זמן מסויים לפני שהמחלה אובחנה.  במקרים רבים הסרטן לא יגיע לעולם לרמה המסכנת חיים.

מדוע בוחרים כ- 30% מהאנשים המאובחנים בסרטן הערמונית בדרך זו?

אדם עשוי לבחור באופציה זו של  WW בגלל אחת או יותר מהסיבות האלו:

בגלל הפחד מהטיפולים השונים המוצעים העלולים להשפיע לרעה על איכות החיים שלהם, כלומר לגרום לאין-אונות ולדליפת שתן.

חוסר אמון בטיפולים, במבצעים ובמתקנים המספקים אותם.

על ידי מחקריהם, הם מאמינים שגם הם, כמו רבים אחרים, יכולים לחזק את מערכת החיסון שלהם במידה כזו, שתגרום לסרטן להשאר בדרגה בו הוא נמצא בזמן האבחנה או אפילו במקרים מסויימים להרפא ממנו.

מחקרים מראים שרוב האנשים עם דרגת גליסון של 3+3 = 6 , שסיגלו לעצמם שיטת חיים זו הם בעלי שיעור השרדות של 82% לאחר 15 שנים. נתון סטטיסטי זה אינו שונה בהרבה מזה של אנשים העוברים טיפול קונבנציונאלי. באירופה, שיטה זו של המתנה פעילה מהווה את ה"טיפול" הסטנדרטי לאלו שיש להם דרגת נמוכה של סרטן.

חסרונות השיטה:

יש לקחת בחשבון שהמתנה פעילה  מקטינה את הסיכוי של שליטה בהתפשטות המחלה לפני שהיא הופכת אלימה יותר.

חיסרון נוסף של השיטה הוא מקדם הדאגה. אנשים מסויימים לא רוצים להיות חשופים לדאגה שתלווה אותם כל ימי חייהם בגלל היותם חיים עם סרטן שאינו מטופל.

יתרונות השיטה:

1.  איכות החיים נשמרת.

התאוריה העומדת מאחורי שיטה זו היא תאוריה הוליסטית. אינך יושב סתם כך ומחכה שהסרטן ייעלם או יישאר יציב. אדם הבוחר באופציה זו חייב להיות בעל שליטה על גופו. המטרה היא לעורר את מערכת החיסון להילחם בגידול. חשוב שכל אדם יתווה לעצמו את התכנית המיוחדת לו, איתה הוא יכול לחיות בנוחות.

כל תכנית חייבת לכלול את המרכיבים הבאים:

הפחתת מתחים – מתח נחשב כאחד הגורמים האוניברסליים הגורמים נזק  למערכת החיסונית. יוגה, טאי צ'י ומדיטציה הם דוגמאות לפעילויות העשויות לעזור בהפחתת מתחים.

פעילות גופנית – פעילות גופנית, לפחות 3 פעמים בשבוע בדרגה המביאה להזעה ולעלייה בקצב פעילות  הלב, חשובה ביותר.

שינויים בדיאטה – המטרה היא להשיג משטר תזונה שהוא חפשי מבשר ושומן. בשר אדום ומוצרי חלב נחשבים כמזיקים. מזון מטוגן, מוצרים המכילים קמח לבן ומזונות מעובדים אינם מומלצים. יש להרבות באכילת ירקות ופירות טריים על בסיס יום יומי. כן יש לצרוך לחם העשוי מחיטה מלאה ודגנים כמו דגני בוקר. דגי מים קרים כמו: סלמון, טונה, סרדינים, מקרל, הם מאוד מומלצים. אם צורכים דגים משומרים, רצוי לקנות דגים משומרים במים, מיץ טבעי או בשמן זית. אין לצרוך מוצרים מעושנים. קפה אינו מומלץ.

שמירה על משקל גוף תקין – קיים קשר ברור בין המחלה ובין עודף משקל. המתנה פעילה, או שיפור של אורח חיים ע"י בקרה פעילה צריך להביא להתייצבות או הפחתה של רמת ה- PSA. זהו המדד העיקרי של ההצלחה. בצד מדידה מדי  6 חודשים של רמת ה- PSA, יש גם להבדק בדיקת אצבע רקטלית ע"י הרופא, אחת לשנה. עלייה מתמשכת ברמת ה- PSA או בדיקה רקטלית חיובית עשויה להביא את האדם לפנות לטיפול יותר קונבנציונאלי.

תופעות הלוואי בטיפול בשיטה של שינוי אורח החיים הם חיזוק המערכת החיוסנית, הפחתת משקל, דבר  שמביא לחיים בריאים יותר.

7. ויטמינים ותוספי מזון

קשה למצוא תמימות דעים בין המומחים על השימוש בויטמינים ובתוספי מזון. נסה להשתמש בחומרים ממקור טבעי, כלומר, ע"י אכילה של מזונות עשירים בויטמינים הרצויים.

להלן רשימה קצרה של הויטמינים ותוספי המזון המומלצים, ואם אפשר גם ציון המקורות הטבעיים:

ויטמין E – 400 יחידות ליום.

ויטמין C – 500 מ"ג ליום. מקור: פרות הדר.

סלניום – 200-מ"ג ליום.

ליקופן – כדורי ליקופן הם יקרים מאוד. קיימת מחלוקת בקשר להשפעת תוסף זה, אבל יש הסכמה מלאה על האפקטיביות של אנטיאוקסידנט חזק זה. אנחנו בישראל, ברי מזל בהיות השוק שלנו משופע בעגבניות, שהן המקור הטוב יותר לאנטיאוקסידנט זה. המקור הטוב ביותר לליקופן הם עגבניות מבושלות ומוצריהם. הקצובה היומית היא בסך הכל 2 כפיות של רסק עגבניות ליום. נמצא שבדרום איטליה שכיחות הסרטן היא הנמוכה באירופה. ממצא זה מיוחס למזון שהם אוכלים. מזונם הוא בעיקר עגבניות, בצל, שום ושמן זית.

אומגה 3 – 250 מ"ג ליום. יש לאכול 3 פעמים בשבוע דגי מים קרים כמו: סלמון, טונה, מקרל וסרדינים.

מוצרי סויה – מומלץ מאוד לצרוך מוצרי סויה בכל הצורות. במדינות המזרח הרחוק בהן צורכים כמויות גדולות של מוצרי סויה יש אחוז נמוך של סרטן. הם צורכים גם הרבה ירקות ופירות בנוסף לסויה ומעט מאוד בשר. דגים מהווים את המקור העיקרי שלהם לחלבון.

ביפן מצאו את השכיחות המנמוכה ביותר לסרטן הערמונית. מחקרים הראו שיפנים המהגרים לארצות מערביות ומשנים את הרגלי האכילה שלהם, מראים בתוך 20 שנה שכיחות סרטן דומה לזו של שאר האוכלוסיה בארץ אליה היגרו. לכן, ניתן להסיק שלדיאטה יש השפעה על הסרטן.

ראה את הפרק המציג מתכונים ומוצרי מזון מומלצים.

כל הכתוב לעיל הוא בגדר מדריך בלבד. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך לפני שהינך מגיע לכלל החלטה כלשהי בדבר הטיפול בסרטן הערמונית שלך. 

 

לני הירש

אודות המחבר